מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בגליון 15 בנובמבר של American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine, עולה כי שילוב מעקב אחר שיא הזרימה, במסגרת תכנית טיפול מקיפה, אינו עדיף על ניטור התסמינים, לטיפול באסתמה בחולים מבוגרים.
ההנחיות לטיפול באסתמה ממליצות לרוב, לערוך מעקב אחר שיא הזרימה, אך לא היה ברור אם שילוב בדיקות אלו במסגרת תכנית הטיפול אבן הביאה ליתרונות כלשהם, על פני ניטור תסמינים בלבד.
בכדי לבחון את הנושא, החוקרים העריכו את התוצאות בקרב 296 מבוגרים, שחולקו באקראי לטיפול באסתמה בהתבסס על ניטור תסמינים, או ניטור שיא הזרימה (פעמיים ביום, או לפי הצורך).
כל הנבדקים השתתפו בתכנית רחבה לטיפול באסתמה, שכללה מפגשים קבוצתיים קבועים, תכנית פעולה אישית, והדרכה לשימוש נכון במשאפים.
שתי הקבוצות זכו לשיפורים משמעותיים באיכות החיים, מדדי FEV1 לפני שימוש במרחיבי סימפונות, וטכניקת השימוש במשאפים, בהשוואה בין תחילת המחקר ולאחר 6 חודשי מעקב. לא זוהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות מבחינת הפניה לשירותי בריאות.
לדברי החוקרים, המסר העיקרי של המחקר הנוכחי, הוא שסוג הניטור באסתמה, אינו משפיע על תוצאות הטיפול. הנקודה החשובה היא שהחולים יעקבו באופן קבוע אחר מצבם, וידעו מה לעשות בנוכחות שינוי כלשהו במצבם.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!