מודל ממוחשב של המתרחש בריאות במהלך התקף אסתמה מראה כי צברים של סימפונונות טרמינליות מכווצות עם איוורור דל הן אסימטריות. כפי שדווח און ליין ע”י Nature, צברים אלו עשויים להסביר התקפי אסתמה פתאומיים שאינם מגיבים למרחיבי סימפונות בשאיפה.

עם זאת, אם החולים יוכלו לשמור על נפח שאיפה ונשיפה גבוה במנוחה (tidal volume), יתכן והדבר ימנע מהצבר לגדול, אומר החוקר ד”ר טילו וינקלר.

ד”ר וינקלר ושותפיו השתמשו בטומוגרפיית positron emission בכדי למפות טופוגרפיית איוורור באסמתיים במהלך התקף בעקבות מטהכולין. ההדמיות שימשו ליצירת מודל ממוחשב של עץ הסימפונות.

החוקרים שיערו כי בכיווץ אקראי בדרכי אוויר קטנות יהיה דפוס דיפוזי של איוורור לקוי בריאות. במקום זה הם ראו צברים מאוחים והטרוגנים של סימפונונות טרמינליות מכווצות. ממצאיהם מציעים כי צברים אלו נוצרו לא רק בגלל כיווץ חמור של דרכי אוויר גדולות.

חלוקת האיוורור בין אזורים שונים של הריאות אינה שווה, ולמעשה שונה מעט בין אזור ואזור. הבדלים קטנים אלו עשויים להספיק להתחלת תהליך המגביר את עצמו וסופו כיווץ חמור בדרכי אוויר טרמינלים רבים לאורך ענף נפוץ בעץ הפולמונרי.

סריקות PET בנבדקים עם אסתמה קלה עד בינונית הראו כי גודל הליקוי ירד לאחר אינהלציה עמוקה.

בחולים עם אסתמה חמורה יותר, בה קשה יותר לחולה לנשום, התוצאות עלולות להיות סגירת דרכי אוויר בחלקי הריאות שנותרו פתוחים, דבר העלול להוביל בסופו של דבר לכשל נשימתי.

תהליכים אלו יכולים להסביר את התצפיות שהראו כי מרחיבי סימפונות נשאפים הופכים בלתי יעילים, כיוון שהתרופה מגיעה רק לאזורים מאווררים היטב בריאות, המפחיתים עוד את הרחבת הריאות של איזורים מכווצים ומחמירים הטרוגניות האיוורור, דבר המביא לצורך בשימוש בתרופות סיסטמיות.

מה שנותר לבדוק הוא האם החולים יוכלו לשמור על tidal volume גבוה, האם הוא יוכל למנוע את ההשפעה של התכווצות סימפונות, הקטנת הצברים או אפילו פתיחה מחדש של הצבר באופן מוחלט.

Nature 2005

לידיעה במדסקייפ