מאת ד”ר נגה ליפשיץ
מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון אוגוסט 2010 של ה- Archives of Dermatology, עולה כי בקרב משתתפים הסובלים ממחלת פסוריאזיס נמצא סיכון מוגבר לדיכאון, חרדה ואובדנות.
מטרת החוקרים הייתה להעריך את הקשר בין פסוריאזיס ובין הפרעות נפשיות שונות, מתוך השערה כי חולי פסוריאזיס סובלים מסיכון מוגבר לאבחנת דיכאון, חרדה ואובדנות, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
החוקרים ערכו חיפוש במאגר ה- General Practice Research Databaseבשנים 1987-2002, ואיתרו 146,042 משתתפים עם פסוריאזיס קל, 3,956 משתתפים עם פסוריאזיס קשה, ו-766,950 משתתפים ללא פסוריאזיס (כביקורות). יעד המחקר העיקרי היה אבחנה קלינית של דיכאון, חרדה או אובדנות.
מתוצאות המחקר עולה כי בהשוואה לקבוצת הביקורת, לחולי פסוריאזיס נמצא סיכון גבוה יותר לדיכאון (HR 1.39, 95% CI 1.37-1.41), חרדה (HR 1.31, 95% CI 1.29-1.34) ואובדנות (HR 1.44, 95% CI 1.32-1.57). החוקרים מציינים כי במשתתפים עם פסוריאזיס קשה נמצא סיכון גבוה יותר לדיכאון (HR 1.72, 95% CI 1.57-1.88), לעומת משתתפים עם פסוריאזיס קל (HR 1.38, 95% CI 1.35-1.40). כמו כן, במשתתפים צעירים יותר עם פסוריאזיס נצפה סיכון גבוה יותר להפרעות נפשיות, לעומת משתתפים מבוגרים יותר עם פסוריאזיס.
בין מגבלות המחקר ניתן לציין כי הנתונים נלקחו ממאגר רפואי כללי של רופאי המשפחה, כולל נתונים על אבחנת דיכאון, חרדה ואובדנות. כמו כן, ייתכנו סיווג לא נכון של חומרת הפסוריאזיס, וערפלנים אפשריים שלא זוהו.
לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי למשתתפים הסובלים ממחלת פסוריאזיס נמצא סיכון גבוה יותר לדיכאון, חרדה ואובדנות. לפיכך הם ממליצים לרופאים המטפלים להעריך את מצבם הנפשי של חולי הפסוריאזיס שבטיפולם.
לדברי החוקרים, בעבודות קודמות נמצא שהפרעות נפשיות עלולות לפגוע בתגובה לטיפולים שונים בפסוריאזיס, וכי טיפול בפסוריאזיס נקשר לשיפור בתסמינים נפשיים. הם מסכמים כי דרושים מחקרים נוספים על מנת להעריך את הקשר בין פסוריאזיס ובין דיכאון, חרדה ואובדנות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!