במאמר שפורסם בכתב העת Pediatric Allergy and Immunology מדווחים חוקרים מאיטליה על תוצאות מחקר חדש, כאשר מנתוני מעקב של למעלה משני עשורים אחר אימונותרפיה תת־עורית לארס דבורים וצרעות בילדים עולה כי מדובר בהתערבות בטוחה עם שיעור נמוך מאוד של תגובות סיסטמיות ויעילות גבוהה, כאשר תגובות סיסטמיות בתגובה לעקיצה חוזרת תועדו בפחות מ-4% מהמטופלים.

החוקרים השלימו ניתוח רטרוספקטיבי של נתונים מרשומות רפואיות אודות 58 ילדים (גיל חציוני של 9.4 שנים, 87.9% בנים) עם אלרגיה לארס דבוראים, אשר היו במעקב בפירנצה בין 1997 עד 2021. לאישור האבחנה הושלמו תבחיני גירוי עורי, מבחינם תוך-דרמליים ומדידות IgE ספציפי.

אירועים חריגים סווגו כתגובות מקומיות במידה והתסמינים היו מוגבלים לאתר העקיצה וחלפו בתוך 24 שעות, תגובות מקומיות מורחבות במקרים בהם הבצקת התפשטה מעבר ל-10 ס”מ ונותרה למשך למעלה 24 שעות ותגובות סיסטמיות סווגו במקרים של מעורבות מספר אתרים.

פרוטוקול הטיפול היה מבוסס על פרוטוקול צבר (Cluster): העלאת מינון עד להשגת ריכוז מטרה של 100 מק”ג/מ”ל ולאחריו שלב אחזקה במינון של 100 מק”ג/מ”ל אחת לארבעה שבועות בתחילה, עם הארכת המרווחים בהמשך ל-6-8 שבועות לאורך חמש שנות טיפול.

לאחר מתן 3,739 זריקות, שיעור האירועים החריגים עמד על 9.5%, מה 8.2% תגובות מקומיות, 0.9% תגובות מקומיות מורחבות ו-0.4% תגובות סיסטמיות.

בהשוואה לשלב האחזקה, מספר האירועים החריגים המדווחים במהלך שלב העלאת המינון היה גבוה יותר משמעותית (p<0.0001), בפרט תגובות מקומיות.

מבין 51 דיווחים על עקיצה חוזרת ב-30 חולים, רק בשני מקרים התפתחה תגובה סיסטמית, בשני המקרים הייתה מעורבות של חרקים שונים מיעד הטיפול.

לא נמצא קשר בין מאפיינים דוגמת מין, גיל, אטופיה, או חומרת התגובות טרם הטיפול ובין אירועים חריגים במהלך אימונותרפיה.

ממצאי המחקר מעידים כי למרות היארעות מוגברת של תגובות מקומיות קלות, הפרוטוקול המתואר נמצא אופטימאלי למתן טיפול אימונותרפי לארס, מאחר ומאזן בין תוצאות טיפול מהיר יותר ובין פרופיל בטיחות גבוה. למרות שהפרוטוקול דורש זמן ארוך יותר למטופל, אין צורך בגישה ורידית, לכן הטיפול נסבל טוב יותר משמעותית עבור החולים ודרש פחות משאבים ממערכת הבריאות, בהשוואה לפרוטוקולים אחרים.

Pediatric Allergy and Immunology, Sep 1, 2025

לידיעה במדסקייפ