שילוב הטיפול ב-Omalixumab עם אימונותרפיה פומית עשוי להביא לשיפור מהירות, יעילות ובטיחות דה-סנסיטזציה בילדים עם אלרגיות למוצרי מזון רבים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש דצמבר בכתב העת Lancet Gastroenterology & Hepatology.

מחקר הפיילוט הינו מחקר כפל-סמיות, אקראי-מבוקר, בשלב 2, הראשון להערכת היעילות והבטיחות של Omalixumab כתוספת לאימונותרפיה פומית בילדים עם אלרגיות מרובות למוצרי מזון.

המחקר כלל 48 ילדים בגילאי 4-15 שנים עם אלרגיות מרובות למוצרי מזון, כפי שנקבע לפי מבחני תגר. החוקרים חילקו באקראי את המשתתפים ל-16 שבועות טיפול ב-Omalixumab בצורת זריקות (36 ילדים) או פלסבו (12 ילדים). שמונה שבועות לאחר התחלת הזריקות, ילדים החלו בטיפול אימונותרפי פומי עם 2-5 ממוצרי המזון הבעייתיים.  עם הזמן, מינוני המזונות הועלו עד למנת אחזקה של 2 גרם למזון, או הכמות הנפוצה אותה עשויים לצרוך באופן אקראי.

לאחר 36 שבועות, 83% מהילדים שטופלו ב-Omalixumab סבלו את מבחן התגר עם 2 גרם של חלבון משני מוצר מזון מעוררי אלרגיה, או יותר. מנגד, בקבוצת הפלסבו שיעור זה עמד על 33% מהילדים. הסיכויים להתפתחות סבילות היו גבוהים יותר פי עשר עם Omalixumab, בהשוואה לפלסבו.

אותם ילדים שסבלו 2 גרם של מוצרי המזון מעוררי אלרגיה סבלו גם מינון של 4 גרם, או מנה ממוצעת (ככפית אחת של חמאת בוטנים). ממצאי זה חשוב מאחר והיכולת לצרוך מנה ממוצעת חשוב לתזונה ואיכות החיים של הילדים.

החולים ובני המשפחה הביעו הכרת תודה רבה מאחר וכעת ביכולתם להרחיב את מגוון מוצרי המזון שלהם וכן לקחת חלק באירועים חברתיים מהם נמנעו קודם לכן, ללא חשש מפני תגובה אלרגית.

עוד עלה מהנתונים כי Omalixumab הביא להאצת דה-סנסיטזציה. ילדים בקבוצת הטיפול ב-Omalixumab הגיעו למנת האחזקה לאחר 12 שבועות, בהשוואה ל-20 שבועות בקבוצת הפלסבו.

בנוסף, הטיפול ב-Omalixumab הוביל לשיפור הבטיחות של אימונותרפיה פומית. בשבועות 8-16 (במהלך מבחן תגר מזון ומנת Omalixumab או פלסבו), האירועים החריגים הנפוצים כללו בעיות במערכת העיכול, שהיו נפוצות יותר בקבוצת הפלסבו (54% לעומת 22%). אירועים חריגים נשימתיים היו גם כן פחות נפוצים עם Omalixumab לעומת קבוצת הפלסבו (0% לעומת 1%). לא תועדו אירועים חריגים חמורים, דוגמת שוק אנפילקטי.

Lancet Gastroenterol Hepatol. Published online December 11, 2017

לידיעה במדסקייפ