מסקירה של שישה טיפולים נפוצים לטיפול במחלת העור הדלקתית הכרונית, Lichen Sclerosus, עולה כי שני טיפולים מקומיים בסטרואידים ותכשיר אימונומודולטורי מקומי אחד, הינם הטיפולים היעילים ביותר. הסקירה פורסמה במהדורת דצמבר של Cochrane Library.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Lichen Sclerosus פוגעת בעיקר באזורי הגניטאליה ופי הטבעת. המחלה עשויה להביא לצלקות, וללא טיפול עשויה להוביל לאיחוי של שפתי הפות, היצרות פתח הנרתיק והסתרת הדגדגן בנשים ובבנות , כמו גם הידוק של העורלה בבנים וגברים. חולים אלו מצויים גם בסיכון מוגבר להתפתחות שני ממאירויות באזורי איברי המין: SCC (Squamous Cell Carcinoma) ו-Genital Intraepithelial Neoplasia. הגורם למחלה אינו ידוע, אך קיים מרכיב אוטואימוני.
החוקרים אספו שבעה מחקרים אקראיים ומבוקרים, שכללו בסך הכל 249 משתתפים עם Lichen Sclerosus.
החוקרים מדווחים כי באחד המחקרים נערכה השוואה בין Clobetasol Propionate 0.05% ופלסבו, ונמצא כי הטיפול הפעיל יעיל בטיפול במקרי Lichen Sclerosus באזור איברי המין בכל הנוגע לשיפור או הפוגה בתסמינים לפי דירוג המטופל (יחס סיכון של 2.85) ודרגת השיפור לפי דירוג החוקרים (SMD = 5.74).
מהשוואת Mometasone Furoate 0.05% ופלסבו במחקר אחר, החוקרים מצאו שיפור משמעותי בשינוי לפי הערכת החוקרים בדרגה הקלינית של פימוזיס (SMD = -1.04).
במחקר שלישי, החוקרים לא מצאו הבדל בין Pimecrolimus ובין Clobetasol Propionate בהקלה על התסמינים דרך שינוי בגרד (SMD = -0.33) וכאב/צריבה (SMD = 0.03). עם זאת, Pimecrolimus היה פחות יעיל מ-Clobetasol Propionate בכל הנוגע לדרגת השיפור לפי הערכת החוקרים (SMD = -1.64).
לא תועדו הבדלים משמעותיים בתופעות הלוואי בין קבוצות הטיפול והפלסבו בשלושת המחקרים הללו.
החוקרים לא מצאו תועלת למתן טיפול מקומי בטסטוסטרון, די-הידרוטסטוסטרון ופרוגסטרון, המשמשים גם הם לעיתים קרובות לטיפול במחלה. במחקר אחד, טיפול מקומי בטסטוסטרון הביא להחמרת התסמינים, כאשר ניתן כטיפול אחזקה לאחר טיפול ראשוני ב-Clobetasol Propionate.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!