ממחקר חדש בשלב II, שפורסם בכתב העת Journal of Allergy and Clinical Immunology עולה כי מנה בודדת של Omalizumab (זולאייר) מביאה להקלה באורטיקריה כרונית על-רקע אידיופתי, שאינה מגיבה לטיפול בנוגדי-היסטמינים, המכוונים לקולטן H1.
לדברי החוקרים, הטיפול משפיע די מהר וכעת נבחן במחקרים בשלב III.
כיום, חולים עם אורטיקריה מסוג CIU (Chronic Idiopathic Urticaria) מטופלים תחילה בנוגדי-היסטמינים, שאינם גורמים לסדציה. במידה והתסמינים ממשיכים, ניתן לטפל באנטגוניסטים שונים לקולטן H1, או אנטגוניסטים ללויקוטריאנים בנוסף לתרופה המקורית. הוספת Cyclosporine A, נוגדן לקולטן H2, Dapsone, או Omalizumab מומלצים לשימוש במידה והתסמינים ממשיכים.
מדיווחי מקרים ומחקרים להערכת עקרונות עולה כי Omalizumab מביא לשיפור CIU, במקרים בהם לא חלה הטבה עם טיפול בנוגדי-היסטמינים.
כעת החוקרים ערכו מחקר שכלל 90 מבוגרים ומתבגרים, להשוואת טיפול ב- Omalizumab במנה תת-עורית בודדת של 75 מ”ג, 300 מ”ג, או 600 מ”ג, אל מול טיפול בפלסבו.
כל המשתתפים החלו במינון קבוע של אנטגוניסטים לקולטן H1, עם מדד UAS7 (Urticaria Activity Score) לאורך שבעה ימים של 12 ומעלה.
לאחר ארבעה שבועות, נרשמה ירידה ממוצעת של 6.9 נקודות במדד UAS7 עם פלסבו, לעומת 19.9 נקודות בקבוצת המטופלים במינון של 300 מ”ג (p<0.001) ו-14.6 בקבוצת המטופלים במינון 600 מ”ג (p=0.047). השיפור הקטן ביותר שתועד עם המינון הגבוה עשוי לנבוע מגודל המדגם הקטן.
Omalizumab במינון 75 מ”ג (שהביא לירידה של 9.8 נקודות) לא היה טוב יותר משמעותית מפלסבו.
התרופה השפיעה במהירות, בעיקר הדבר אמור לגבי הטיפול במינון 300 מ”ג. עם מינון זה, שני שליש מהירידה במדדי UAS7 אירעה במהלך השבוע הראשון לטיפול.
לא תועדו תופעות לוואי חמורות, ולא נרשם הבדל בהיארעות תופעות לוואי בין הקבוצות.
החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים לאישור ממצאי המחקר.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!