במאמר חדש שפורסם ב-Allergy מדווחים חוקרים מישראל כי טיפול ב- Cyclosporine (ציקלוספורין) במינון-נמוך מביא לשיפור באורטיקריה כרונית חמורה.
לדברי פרופסור אליאס טובי, מהמרכז הרפואי בני ציון בחיפה, חשוב להתחיל בטיפול ב- Cyclosporine מאשר לטפל במינונים המומלצים של סטרואידים.
החוקרים בחנו את הניסיון במשך עשר שנים עם טיפול ב- Cyclosporine ב-120 חולים עם אורטיקריה כרונית חמורה. כל החולים לא הגיבו לטיפול במשך שישה חודשים, לפחות, באנטי-היסטמינים, כאשר במקרים רבים ניתנו מינונים גבוהים (מעבר להתוויה המקובלת).
כל החולים טופלו תחילה במינון של 3 מ”ג לק”ג ביום, אך 20 חולים הפסיקו את הטיפול בתוך 15 ימים בשל תופעות לוואי חמורות.
לאחר חודשיים, המינון הופחת בהדרגה ל-2 מ”ג לק”ג ולאחר מכן ל-1 מ”ג לק”ג בחולים שהגיבו וסבלו את הטיפול.
ב-30 מטופלים תועדה הפוגה מלאה והם הצליחו להפסיק את הטיפול ב- Cyclosporine לאחר שלושה חודשים. ב-32 חולים נוספים תועד שיפור עד לאיזון אורטיקריה עם אנטי-היסטמינים בלבד, ואיכות חייהם הייתה משביעת רצון.
ב-20 מטופלים, ל- Cyclosporine הייתה תועלת רבה, אך האורטיקריה החמורה והאנגיואדמה הופיעו בשנית כאשר הפסיקו את הטיפול התרופתי, לכן הם שבו לטיפול במינון 1-2 מ”ג לק”ג. שמונה מבין 20 החולים הצליחו להפסיק את הטיפול ב- Cyclosporine בתוך 8-14 חודשים, עם איזון אורטיקריה תחת טיפול באנטי-היסטמינים בלבד. יתר 12 החולים המשיכו בטיפול ב- Cyclosporine למשך 5-10 שנים.
בחולים שנטלו את הטיפול בטווח הארוך חלה ירידה במדדי GFR (Glomerular Filtration Rate), אך לא מתחת לטווח התקין. בחולים אלו לא תועדו סימנים למחלה ממארת.
ב-18 חולים נוספים בהם לא תועדה תגובה לטיפול בן חודש אחד לפחות ב- Cyclosporine, הטיפול הוגדר ככישלון והופסק.
רמות Cyclosporine לא עלו מעל 100 ננוגרם למ”ל, הרבה במסגרת הטווח הלא-רעיל המקובל בחולים מושתלים (75-325 ננוגרם למ”ל), ובמרבית החולים תחת מינוני אחזקה של 1-1.5 מ”ג לק”ג הרמות בדם נעו סביב 50 ננוגרם למ”ל.
בכוונת החוקרים להמשיך ולעקוב אחר החולים, במטרה לבחון את הסיכון לממאירות בעקבות הטיפול ב- Cyclosporine.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!