ממחקר שנערך לאחרונה, עולה כי התגובה של IgE לתרופות יכולה להיות ספציפית לתרופה שהשרתה את התגובה, או תגובה צולבת (cross-reactivity) לדרטרמיננטה בנזילפניצילואיל (BPO – benzylpenicilloyl). המחקר פורסם בכתב העת האירופאי לאלרגיה ולאימונולגיה קלינית (European journal of allergy and clinical immunology).

ידוע כי בתגובת אימונוגלובולינים ל-betalactams המתווכת על ידי IgE, הנוגדן מכוון להפטן, שמשרה את התגובה. עבור בנזילפניצילין (benzylpenicillin) הדטרמיננטה היא BPO, ועבור אמוקסיצילין (MOXYPEN) היא אמוקסיצילואיל (AXO – amoxicilloyl).

בשל התגובה הצולבת, IgE של חלק מהמטופלים מגיב לשתי התרופות, בעוד שאצל מטופלים אחרים יש זיהוי סלקטיבי לתרופה. לאחר אפיזודה אלרגית, יש עלייה ב-IgE , שרמתו יורדת עם הזמן. החוקרים במחקר זה ניתחו את התגובה של מטופלים אלרגיים ל-BL לאחר קבלת פניצילין, בדגש על תגובה צולבת של IgE. 

המשתתפים במחקר היו מטופלים שפיתחו תגובה של נוגדניIgE . החוקרים נטלו דגימות מעקב מהמטופלים בזמנים שונים במהלך זמן התגובה והעריכו את השינויים בספציפיות של IgE על ידי competition immunoassays ותוך שימוש ב- penicillin monomeric conjugates שונים. 

החוקרים דיווחו על שתי צורות תגובה קיימות: האחת שבה IgE מכוון ל- culprit penicillin והשנייה שבה שבה IgE מגיב בעיקר ל-BPO. בשתי הצורות, הוסיפו החוקרים, תגובה צולבת משתנה עם ההפטן מעוררת את האצת התגובה. תבנית זו נשמרה ללא שינוי בספציפיות לאורך זמן, אפילו במטופלים שחוו ארוע אחד.

החוקרים סיכמו באומרם כי התגובה של IgE יכולה להיות ספציפית לתרופה שהשרתה את התגובה, או תגובה צולבת לדרטרמיננטה הקלאסית BPO. תבנית זו נשמרת לאורך כל זמן התגובה, אפילו אם מתרחשת חשיפה מחדש.

החוקרים הוסיפו כי היציבות של תגובה מסוג זה ניתנת להסבר על ידי התופעה שלפיה בנוכחות נוגדנים, תאי זכרון מסוג B מופעלים ביתר קלות מאשר תאי B נאיביים.

לידיעה המלאה