ממחקר חדש שהוצג בכנס השנתי ה-16 של Society of Healthcare Epidemiology of America, עולה כי חלה עליה מהירה בשיעור Community-Acquired Methicillin-Resistant Staphylococcus Aureus (CA-MRSA), ויש לקחת זאת בחשבון באבחנה המבדלת בחולים המופיעים עם זיהומי עור ורקמה רכה (Skin & Soft Tissue Infections SSTI), או עקיצות חרקים.
בחולים מסוימים, ניתוח הנתונים הראה עליה של 250% בשכיחות השנתית של CA-MRSA בשנת 2004, ועליה של 500% בשנת 2005, בהשוואה לשיעור CA-MRSA בשנת 2003.
החוקרים בחנו את הנתונים אודות 224 חולים שהגיעו לחדר מיון בין ינואר 2004 ונובמבר 2005, בעקבות זיהום SSTI בעקבות MRSA רגיש ל-Clindamycin, שהוכח בתרבית.
החוקרים סקרו חולים שהגיעו לחדר המיון עם קוד ICD9 או עם מאפיינים קליניים המתאימים ל-SSTI, התאימו מאפיינים מיקרוביולוגים ובחרו את אלו עם תרבית חיובית ל-MRSA ומבחן רגישות שהתאים ל-CA-MRSA (עמידות לביתא-לקטאם ו-Azithrmocyn, ורגישות ל-Clindamycin).
חולים שאושפזו במהלך השנה הקודמת ומשתמשי סמים הוצאו מהמחקר, וכן חולים עם קטטר, רגל סכרתית, Chronic Stasis Ulcers, או היסטוריה קודמת של זיהום/קולוניזאציה של MRSA.
מדובר בזן חדש ושונה של S. Aureus בעל חשיבות רבה בשל שכיחותו שיעורי ההדבקה הולכים ועולים, ובשל האלימות שלו. מדובר בזן אלים מאוד בבריאים, וקיים חשש מפני השפעותיו על חולים מאושפזים.
במרבית זיהומי CA-MRSA (83%) בוצע טיפול של חיתוך וניקוז (I&D Incision & Drainage), טיפול הבחירה ב-CA-SSTI, עם או בלי טיפול פומי ב-Cephalosporine ו/או Anti-Staphylococcal Penicillin.
כשליש מהחולים נזקקו לשני ביקורים בחדר מיון, 17% נזקקו ליותר משני ביקורים או ביקורים במרפאות חוץ. 29.5% מהחולים אושפזו פעם אחת, 17% אושפזו יותר מפעם אחת, עם מעל 2 ביקורים בחדר מיון/מרפאות חוץ. 2.3% נזקקו ליותר מאישפוז אחד.
במחקר, טיפול I&D וטיפול אנטי-מיקרוביאלי סטנדרטי לא התאימו ל-66% מהחולים עם CA-MRSA SSTI, וכמחצית מהחולים שהופיעו בחדר מיון נזקקו לאישפוז, חלקם יותר מפעם אחת.
מגבלות המחקר כללו את האפשרות שחלק מהחולים קיבלו טיפול נוסף בבתי חולים אחרי, וכי מקרים אחרים של CA-MRSA לא זוהו בשל העדר מידע מתרביות.
תרביות נלקחו רק ב-60% מהמקרים, אפילו בנוכחות I&D בביקור קודם בחדר מיון. בחלק מהמקרים נלקחו תרביות רק כאשר החולה חזר לביקור שני או שלישי עם אותה תלונה. כך שאין שום דרך לדעת כמה מהחולים שהופיעו בחדר מיון עם SSTI, אכן סבלו מ-CA-MRSA ייתכן שהמספרים גבוהים עוד יותר.
המסר הוא דרמטי אך די פשוט, חלה עליה משמעותית בשכיחות CA-MRSA, אלגוריתמים לטיפול בחולה שפורסמו אפילו לפני שנה, אינם מתאימים עוד, ולרוב יגרמו לתוצאה חמורה יותר.
כעת, כאשר מגיע אדם צעיר, בריא, בגיל העמידה, עם SSTI הגורם להתפתחות אבצס, יש לקחת בחשבון את CA-MRSA באבחנה המבדלת, כאשר מנסים לזהות את הגורם האטיולוגי לזיהום. הדבר נכון בעיקר בנוכחות CA-SSTI הדומים בשלבים המוקדמים לעקיצת חרק או עכביש.
באזורים בהם שכיחות גבוהה של CA-MRSA, חולים עם זיהום חמור הדורש טיפול בחדר ניתוח, עשויים לקבל טיפול אמפירי ב-Vancomycin, בתלות בתפירת המשטר האנטיביוטי בהתבסס על ממצאי התרביות באותו אזור.
לסיכום, החוקרים טוענים כי יש לבצע מחקרים נוספים בכדי לקבוע את יעילות I&D עם/בלי טיפול אנטיביוטי מתאים, ומחקרים להשוות ישירות ולבדוק אילו אנטיביוטיקות יעילות ביותר כנגד חיידק זה. כמו כן, יש להגדיר את הישנות הזיהום, כפונקציה של העומס החיידקי, כדי להעריך אם תוצאות טיפול גרוע מובילות להישנות או חזרה של הזיהום.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!