מספר הטיסות עולה בקביעות בעשור האחרון, והשפעתם על בריאות הנוסעים הוא נושא נתון לויכוח. יש מעט הוכחות על השפעת הטיסות על סטורציית החמצן באוכלוסיה הכללית. סטורציית חמצן פריפרית והדופק של 84 נוסעים בגיל 1-78 שנה נמדדו באמצעות אוקסימטריית דופק על הקרקע ובגובה רב.

התוצאות הראו ירידה משמעותית בסטורציית החמצן בכל הנוסעים שטסו למרחקים קצרים וארוכים (p < 0.05). ערך ממוצע של SpO2 לכל הטיסות בגובה 0 היה 97% (93-100) ובגובה שיוט 93% (85-98). ל-54% מהנוסעים היו ערכי SpO2 של 94% או פחות בגובה שיוט.

זהו המחקר הראשון שהעריך ירידה של סטורציית חמצן באחוזים. הירידה היתה דומה בשתי הקבוצות של טיסות קצרות וארוכות, ובכל קבוצות הגיל. החוקרים ציינו כי ירידה כזו עלולה לגרום לתחלואה במהלך ואחרי הטיסה. 94% זהו הערך בו רופאים עשויים לתת תוספת חמצן בבית חולים.

Anaesthesia. 2005 May;60(5):458-60

הערת מערכת: לאור התוצאות של המחקר, ייתכן שזה רעיון בכלל לא רע שצוותי אוויר יהיו מצויידים במכשיר הבודק את רמת הסטורציה. לאחרונה פותחו מכשירים ניידים וקטנים כאלה לשימוש אישי, והימצאותם באופן זמין תאפשר לצוות לבדוק בצורה קלה ומיידית נוסעים סימפטומטיים ובאם באמת רמת הסטורציה נמוכה מהרצוי אף לספק להם חמצן במסיכה.