במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה, שתיית אלכוהול בולמוסית בשנה שלאחר התסמונת הכלילית, גם בתדירות נמוכה מפעם בחודש, מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הסיכון על-רקע צריכת אלכוהול בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה.

מדגם המחקר כלל 6,557 חולים שאושפזו בשל תסמונת כלילת חדה בארבעה מרכזים רפואיים בשווייץ, אשר היו במעקב לאורך 12 חודשים. נתוני צריכת אלכוהול נאספו בתחילת המחקר ולאחר 12 חודשים. שתיה בולמוסית הוגדרה כצריכת לפחות 6 יחידות אלכוהול באירוע אחד. סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים כללו משלב של תמותה לבבית, אוטם לבבי, אירוע מוחי, אירוע מוחי או רה-וסקולריזציה כלילית של כלי דם מטרה.

ניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם צריכת אלכוהול כבדה (מעל 14 יחידות/שבוע), מתונה (7-14 יחידות/שבוע), קלה (פחות מיחידת אלכוהול אחת בשבוע) או עם הימנעות מאלכוהול, ועם אירועי שתיה בולמוסית.

בתחילת המחקר, 817 חולים (13.5%) דיווחו על צריכת אלכוהול כבדה. לאחר שנה אחת, 695 מבין 1,667 החולים הזמינים להערכה דיווחו על לפחות אירוע אחד של שתיה בולמוסית בכל חודש.

הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לא היה גבוה יותר משמעותית באלו שדיווחו על צריכת אלכוהול שבועית כבדה, בהשוואה לאלו שנמנעו מאלכוהול (8.6% לעומת 10.2%; יחס סיכון של 0.97, רווח בר-סמך 95% של 0.69-1.36) או קלה (8.6% לעומת 8.5%, יחס סיכון של 1.41, רווח בר-סמך 95% של 0.97-2.06).

בהשוואה לחולים ללא שתיה בולמוסית, הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים היה גבוה יותר באופן תלוי-מינון באלו עם שתיה בולמוסית בתדירות של פחות מפעם בחודש (9.2% לעומת 7.8%; יחס סיכון של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.23-2.11), או לפחות אירוע אחד של שתיה בולמוסית בכל חודש (13.6% לעומת 7.8%, יחס סיכון של 2.17, רווח בר-סמך 95% של 1.66-2.83).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי לדפוסי שתיית אלכוהול עשויה להיות השפעה על הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים לאחר תסמונת כלילית חדה.

Eur J Prev Cardiol, Nov 23, 2023