בחולים עם הפרעת שימוש באופיואידים שאינה מטופלת תועדה תגובה טובה לטיפול במינון גבוה של Buprenorphine בחדר מיון, כך עולה מסדרת מקרים חדשה שפורסמה בכתב העת JAMA Network Open.
לפי ה-Substance Abuse Mental Health Services Administration מומלץ מתן טיפול ב- Buprenorphine לחולים במינון התחלתי של 2-4 מ”ג ולאחר מכן מתן מנה שניה לאחר שעתיים, עם מינון מקסימאלי של 8-12 מ”ג ביום 1 ו-16 מ”ג ביום 2. עם זאת, מאחר והחולים לעיתים קרובות נתקלים בקשיי השגת Buprenorphine לאחר השחרור, מתן Buprenorphine במינון גבוה עשוי להאריך את פרק הזמן לאחר שחרור מחדר מיון ללא תחושות גמילה ומאפשר לחולים זמן ארוך יותר להתגבר על המכשולים בקבלת הטיפול. במחקר הנוכחי מתן Buprenorphine במינון גבוה הוגדר בנוכחות מינון של מעל 12 מ”ג.
מדגם המחקר כלל 391 חולים (גיל חציוני של 36 שנים, 367 גברים).
טיפול Buprenorphine במינון גבוה ניתן ע”י 54 רופאים במהלך 63.2% מפגשים, כאשר ב-23.8% מהמקרים ניתן מינון כולל של 28 מ”ג ומעלה. לא תועדו אירועים חריגים על-רקע הטיפול ב- Buprenorphine; כמו כן, לא תועדו מקרים של דיכוי נשימתי או טשטוש. בחילות והקאות היו נדירות ותועדו ב-2-6% מהמקרים. החולים נותרו בחדר מיון למשך חציון של 2.4 שעות.
החוקרים כותבים כי משך השהות בחדר מיון היה קצר משמעותית ולכן שלל את הטענה של רופאי חדר מיון רבים כי התחלת טיפול ב- Buprenorphine בחדר מיון היא גישה מורכבת הדורשת זמן רב.
בשורה התחתונה, טיפול במינון גבוה של Buprenorphine היה בטוח ויעיל ולא הוביל לעליה בהיארעות אירועים חריגים משנית ל- Buprenorphine, כולל טשטוש יתר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי העליה בשכיחות שימוש באופיואידים, דוגמת פנטניל ואנאלוגים של פנטניל, צפויה להביא לעליה בסיכון למינון יתר לאחר שחרור מחדר מיון ולכן ישנה חשיבות גדולה עוד יותר להשפעה המגנה של Buprenorphine.
JAMA Network Open 2021
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!