מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי Buprenorphine ו-Methadone מפחיתים את הסיכון למנת ופניה לטיפול אקוטי על-רקע שימוש באופיואידים, בהשוואה לטיפולים תרופתיים אחרים להפרעת שימוש באופיואידים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין מסלולי טיפול להפרעת שימוש באופיואידים ובין מנת-יתר ופניה לטיפול דחוף כתוצאים המעידים על הישנות הפרעת שימוש באופיואידים. המחקר הרטרוספקטיבי התבסס על נתוני OptumLabs Data Warehouse אודות משתתפים בגילאי 16 שנים ומעלה עם הפרעת שימוש באופיואידים.

החוקרים בחנו שישה מסלולי טיפול: 1) ללא טיפול; 2) דה-טוקסיפיקציה באשפוז; 3) התערבות התנהגותית אינטנסיבית; 4) Buprenorphine או Methadone; 5) Naltrexone; 6) התערבות אינטנסיבית לא-אינטנסיבית. התוצא העיקרי היה אירועי מנת-יתר על-רקע אופיואידים או פניה לטיפול אקוטי מסיבה חמורה במהלך 3 ו-12 חודשים לאחר טיפול ראשוני.

מדגם המחקר כלל 40,885 משתתפים עם הפרעת שימוש באופיואידים (גיל ממוצע של 47.73 שנים, 54.2% גברים). באשר לטיפול להפרעת שימוש באופיואידים, 59.3% מהמשתתפים השלימו התערבות התנהגותית לא-אינטנסיבית, 15.8% אושפזו לצורך דה-טוקסיפיקציה, 12.5% קיבלו טיפול תרופתי להפרעת שימוש באופיואידים עם Buprenorphine או Methadone, 4.8% קיבלו טיפול התנהגותי אינטנסיבי ו-2.4% קיבלו טיפול תרופתי ב-Naltrexone.

במהלך 3 חודשי מעקב, 707 חולים (1.7%) אובחנו עם מנת-יתר, 773 (1.9%) נדרשו לטיפול דחוף בשל אירוע חמור על-רקע אופיואידים. רק טיפול ב- Buprenorphine או Methadone לווה בסיכון מופחת למנת-יתר במהלך שלושה חודשים (יחס סיכון מתוקן של 0.24) ולאחר 12 חודשים (יחס סיכון מתוקן של 0.41).

טיפול ב- Buprenorphine או Methadone לווה עוד בירידה בשיעורי טיפול רפואי בשל אירוע חמור על-רקע אופיואידים במהלך שלושה חודשים (יחס סיכון מתוקן של 0.68( ו-12 חודשים (יחס סיכון מתוקן של 0.74).

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול ב- Buprenorphine או Methadone לווה בירידה בשיעור אירועי מנת-יתר או פניה לטיפול רפואי בשל אירוע חמור על-רקע אופיואידים, בהשוואה לטיפולים אחרים.

JAMA Network Open, online February 5, 2020

לידיעה במדסקייפ