מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases עולה קשר בין וריאנט של גן המקודד לתעלה המתווכת את ההשפעה של כאב בגוף ובין נוכחות תסמינים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין וריאנט בגן המקודד ל-TRPV1 (Transient Receptor Potential Cation Channel, subfamily V, member 1) ובין סיכון גנטי לכאבים בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך.

החוקרים בחנו את הגנוטיפ של וריאנט Ile585Val של החלבון TRPV1, המקודד ע”י rs8065080, ב-3270 מקרים של חולים עם כאבי ברכיים בנוכחות אוסטיאוארתריטיס, 1098 מקרים של חולים א-תסמיניים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך ו-3852 ביקורות משבעה מדגמים מבריטניה, ארצות הברית ואוסטרליה. הם העריכו את הקשר בין הגנוטיפ עם כאב-קל Ile-Ile ובין הסיכון לאוסטיאוארתריטיס תסמיני וא-תסמיני של הברכיים.

החוקרים מדווחים על קשר בין גנוטיפ TRPV1 Ile-Ile, המלווה ברגישות קלה יותר לכאב תרמי, בין סיכון מופחת לאוסטיאוארתריטיס תסמיני של הברכיים, בהשוואה למקרים תסמיניים עם ביקורות בריאות (יחס סיכויים של 0.75, p=0.00039) לאחר תקנון לגיל, מין ומדד מסת גוף. לא תועד הבדל בין מקרים א-תסמיניים של אוסטיאוארתריטיס וביקורות (OR = 1.02, p=0.86), אך גנוטיפ Ile-Ile לווה בסיכון מופחת לאוסטיאוארתריטיס תסמיני בהשוואה לאוסטיאוארתריטיס א-תסמיני לאחר תקנון למשתנים וחומרה רדיוגרפית (יחס סיכויים של 0.73, p=0.0136). ביטוי TRPV1 בסחוס המפרקי היה גבוה יותר עם ציטוקינים דלקתיים (TNF-Alpha ו-IL-1). עם זאת, לא נמצא הבדל בביטוי TRPV1  בין רקמות סינוביאליות מנבדקים בריאים וחולים עם אוסטיאוארתריטיס.

לסיכום, ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין גנוטיפ המעורב ברגישות קלה יותר לכאב היקפי ובין סיכון מופחת לכאב בחולים עם אוסטיאוארתריטיס של הברך. מכאן עולה חשיבות ההשפעה על כאב של הגן TRPV1 בחולים עם נטייה גנטית לאוסטיאוארתריטיס תסמיני של הברכיים.

Ann Rheum Dis 2011;70:15561561

הערכת מערכת:

להלן התייחסותו של עורך מדור ריאומטולוגיה, ד”ר קמחי:

מקור הכאב בחולים עם אוסטיאוארטריטיס ( OA) הוא נושא מחקר פורה. הקורולציה הנמוכה בין דרגת השינויים הרנטגניים לבין דרגת הסימפטומטיות מעלה שאלות רבות לגבי הפתוגנזה של הכאב. עולות טענות כגון כאב הנובע משרירים סביב המפרק, מהקפסולה ומבצקת במיח העצם. מחברי המאמר מביאים גישה שונה לבעיה ושואלים האם הסימפטומטולוגיה קשורה ביכולת האינדיבידואלית של חולים לחוש כאב. החוקרים בדקו נוכחות ואריאנט של גן עבור תעלה המתווכת סיגנל כאב ומצאו קורולציה מסויימת בין נוכחות הגן לבין סימפטומטולוגיה בחולים עם OA לעומת חולים אסימפטומטיים עם אותה דרגת שינוי רנטגנית. המעניין הוא שתעלה זו נןכחת גם בכונדרוציטים, אוסטאוקלסטים אוסטיאובלסיטים ופיברובלסטים סינוביאליים ויתכן שיש לה תפקיד פעיל בתאים אילו. הקשר שבין כאב ל OA הוא מורכב ויתכן שהוא דו כיווני לנוכח עבודה שפורסמה לאחרונה ב NEJM המדווחת על האצה ב OA עד כדי הרס המפרק בחולים שטופלו בנוגדנים כנגד NERVE GROWTH FACTOR (tanezumab). מכיון שהאינדיקציה עבור רוב הסובלים מ OA היא כמעט תמיד כאב הרי ששדה מחקר זה הוא חיוני וקרוב לודאי שנמשיך לראות עבודות נוספות בתחום באוכלוסיות אחרות ועבור ואריאנטים נוספים של חלבון זה וחלבונים אחרים הקשורים בכאב.