prednisone מעלה את הסיכון לדלקת ריאות בחולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (Arthritis Rheum)

תוצאותיו של מחקר חדש מעידות כי מינון נמוך של prednisone מגדיל את הסיכון לדלקת ריאות בחולים הסובלים מדלקת מפרקים שגרונית (RA). פרט ל-leflunomide לא נמצא קשר בין הגברת הסיכון לבין תרופות אנטי-ראומטיות אחרות המשנות את מהלך המחלה (DMARDs) או תרופות אחרות.

החוקרים מציעים כי מתן מינון נמוך של prednisone עלול להיות לא בטיחותי, שכן דלקת ריאות הינה אחד הגורמים העיקריים לתמותה בקרב חולי RA. למרות השימוש השכיח ב-prednisone בקרב חולים אלה, לא מצויים מחקרים שבחנו את השפעתה על הסיכון ללקות בדלקת ריאות.

החוקרים בדקו 16,788 חולי RA, שגילם הממוצע עמד על 62 שנים, שהשתתפו במחקר ה- National Data Bank for Rheumatic Diseases longitudinal study. הנבדקים מילאו שאלונים מוקדם בשנת 2001 ולאחר מכן כל 6 חודשים לאורך תקופה בת 3.5 שנים.

החוקרים מצאו כי הטיפולים השכיחים ביותר היו methotrexate (ב-54.5%), prednisone (ב-38.1%), infliximab (ב-36.9%), hydroxychloroquine (ב-17.7%), ו-etanercept (ב-12.8%).

749 מקרים של אשפוז בשל דלקת ריאות התרחשו בקרב 644 מהחולים. משתנים שנקשרו לסיכון ללקות בדלקת ריאות היו גיל החולים, מצב העישון, היסטוריה של MI או מחלת ריאות, עליה במשך ה-RA, מספר ה-DMARDs או התרופות הביולוגיות המצויות בשימוש, והמצב התפקודי שנקבע על-פי דרוג בשאלון ה-Health Assessment Questionnaire.

לאחר התאמה לגורמים אלה, נקשר ה-prednisone לעליה בשיעור של 70% בסיכון ללקות בדלקת ריאות (ערך p < 0.001). נמצא קשר מנה-תגובה, באופן שבו מינון שגדול מ-10-5 מ”ג ליום נקשר לערך HR של 2.1, ומינון גדול מ-10 מ”ג ליום נקשר לערך HR של 2.3 (ערך p < 0.001 עבור כל המינונים). leflunomide, מעכב סינתזת פירימידינים שחוסם התפשטות של תאי T, העלה את הסיכון ב-30% (ערך p = 0.036).

לא נמצא סיכון מובהק סטטיסטית שנקשר לתרופות מסוג אנטי-TNF-אלפא, infliximab, adalimumab ו-etanercept או ל-methotrexate, hydroxychloroquine או sulfasalazine.

החוקרים מסכמים כי השימוש ב-prednisone שכיח בקרב חולי RA ולכן מהווה סיכון בריאותי פוטנציאלי חשוב. אולם, הם מציינים כי הממצאים אינם מתייחסים לנושא של תועלת נטו, ולכן הפסקת נטילת הטיפול ב-prednisone עלול לגרור, במידה שווה, תוצאות שליליות שאינן רצויות.

לידיעה במדסקייפ

Arthritis Rheum 2006;54:628-634.

<!–


–>

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן