לפי תוצאות ראשונות העולות ממחקר ה- REALITY, ישנם שיעורים דומים של רה-סטנוזיס ושל אירועי לב חמורים, אחרי השמה של תומכן מפריש סירולימוס או תומכן מפריש פקליטקסל בעורקים כליליים.
ה- REALITY הוא מחקר פרוספקטיבי ואקראי, שכלל 1,386 מטופלים שעברו רה-וסקולריזציה בצינתור ב- 90 מרכזים רפואיים שונים באירופה, דרום אמריקה ואסיה. המטופלים הוקצו אקראית להשמה של תומכן מסוג סייפר, המפריש סירולימוס, או תומכן מסוג טקסוס, המפריש פקליטקסל.
בצינתורים אבחנתיים שנעשו ב- 8 החודשים שאחרי השמת התומכנים, נמצא ששיעור הרה-סטנוזיס עמד על 9.6% בקבוצת הסירולימוס ועל 11.1% בקבוצת הפקליטקסל, הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית.
אחרי 12 חודשי מעקב, שיעור אירועי הלב החמורים עמד על 10.7% בקבוצת הסירולימוס ועל 11.4% בקבוצת הפקליטקסל, שוב הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית. לא נמצא הבדל מובהק בשכיחות של תמותה, של אוטם בשריר הלב, של כשלון בעורק המטרה, של חסימה בעורק המטרה, של שבץ או של דימום.
עם זאת, החוקרים מציינים שהיו הבדלים מובהקים בקוטר המינימלי של העורקים ובמספר מדדים אנטומיים אחרים, לטובת התומכן מפריש הסירולימוס. לפי החוקרים, הבדלים אלה יכולים להצביע על יתרון של התומכן מפריש הסירולימוס, בדיכוי של היפרפלזיה של ניאו-אינטימה.
החוקרים כותבים, כי ייתכן והממצאים שיגיעו בתום 24 החודשים שתוכננו למחקר, יראו הבדל בין התומכנים גם בתוצאות הקליניות. הם מציינים, שגם מחקרים אחרים שהשוו בין שני התומכנים, הראו עדיפות לתומכן מפריש סירולימוס.
הערת המערכת: נמליץ בהקשר לדיווח זה ,לעיין בסקירת מערכת בלווי הערות פרופ’ בנאי, עורך מדור הקרדיולוגיה ההתערבותית, העוסקת בבטיחות של הסטנטים מצופי התרופה ובעיקר בתופעת הפקקת המאוחרת בתוך איזור הסטנט (Late Thrombosis in Stent) הגורמת בשיעור גבוה לתוצאה קטלנית.
JAMA 2006;295:895-904,937-938.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!