רק מיעוט מהמטופלים עם שבץ מוחי מקבלים tPA, בעיקר בגלל הגעה מאוחרת לבית החולים (Neurology)

לפי מחקר חדש, רק מיעוט מהמטופלים שלוקים בשבץ מוחי לא המורגי, מקבלים טיפול ב- tissue plasminogen activator (tPA), תרופה שידועה כמשפרת תחלואה ותמותה הקשורה במצב זה.

החוקרים מסבירים, כי ברוב המקרים, ה- tPA לא ניתן בגלל שהמטופלים לא הגיעו ב- 3 השעות הראשונות שלאחר התפתחות השבץ, פרק הזמן שמאפשר התערבות שכזאת.

החוקרים עברו על 2,566 תיקים רפואיים של מטופלים, שהגיעו לבית החולים בשל שבץ מוחי. מבין כלל המטופלים, רק 330 יכלו לקבל טיפול ב- tPA. הסיבות לפסילת הטיפול ב- tPA, כללו עדות לדימום ב- 21% מהמקרים, היעדר מידע לגבי התחלת התסמינים ב- 35% מהמקרים, הגעה לבית החולים יותר מ- 3 שעות אחרי התחלת התסמינים ב- 38% מהמקרים והתוויית נגד אחרת לטיפול ב- 6% מהמקרים.

מבין המטופלים שיכלו לקבל טיפול ב- tPA, רק 13% קיבלו את הטיפול. גורמים שניבאו קבלה של טיפול ב- tPA כללו מין זכר, שימוש בשירותי רפואה דחופים והתפתחות מהירה של תסמינים.

סיכום הנתונים הראה, שמתוך 2,097 מטופלים שהגיעו לבית החולים עם שבץ מוחי לא המורגי, רק 43 (2.1%) קיבלו טיפול ב- tPA.

החוקרים ממליצים לציבור, ללמוד את סימני האזהרה לשבץ מוחי, ולהתקשר בדחיפות למוקד עזרה רפואית, במקרה של הופעת הסימנים. חשוב לתעד את זמן הופעת התסמינים, מידע שיכול לעזור בהחלטות לגבי הטיפול.

הערת מערכת: לאחרונה דיווחנו על כנס מיוחד שערך האיגוד הנוירולוגי, אשר עסק בתחום הטיפול ב- tPA. בקישור זה אתם מוזמנים לעיין ולהאזין להרצאות שניתנו בכנס זה.

Neurology 2006;66:306-312.

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן