קפאין גורם לירידה בזרימת הדם לשריר הלב בזמן מאמץ גופני (American College of Cardiology)

במחקר שנעשה באנשים בריאים התברר, שצריכת שתי כוסות קפה לפני ביצוע מאמץ גופני גורם לירידה ביכולת להזרים דם לשריר הלב. האפקט היה דרמטי יותר, כאשר המתנדבים הושמו בתא לחץ המחקה שהייה בתנאי גובה משמעותי מעל פני הקרקע.

המחקר כלל 18 צעירים בריאים שנטו לשתות קפה באופן שגרתי. המתנדבים לא שתו קפה במשך 36 שעות לפני התחלת הניסוי. ב-  10 משתתפים בוצע מבחן מאמץ, ואילו 8 הנותרים הוכנסו לתא לחץ המחקה שהייה בגובה רב מעל פני הקרקע. שהייה בגובה  ( 4500 מטרים) מחקים מחלה קורונרית לבבית, הגורמת לירידה באספקת הדם ללב.

נעשתה  סריקת PET שבחנה את זרימת הדם ללב ב- 18 משתתפים לפני ביצוע הניסוי.

בשתי הקבוצות, כל משתתף בלע 200 מ”ג קפאין ששווה ערך לשתיית שתי כוסות קפה.

נבדקו זרימות הדם לליבם של המשתתפים 50 דקות לאחר נטילת הקפאין.

נמצא, שהקפאין אינו משפיע על כלי הדם בשריר הלב כאשר המתנדבים היו במצב של מנוחה. עם זאת, זרימות הדם ללב שנבדקו מייד לאחר האימון היו באופן משמעותי יותר נמוכות לאחר שהמשתתפים נטלו טבליות קפאין. בקבוצה המתעמלת שארית הזרימה לשריר הלב ירדה ב- 22%. האפקט היה מוגבר עוד יותר בקבוצת תא הלחץ –  נצפתה ירידה של 39% בשארית הזרימה.

בד”כ, זרימת דם לשריר הלב עולה בתגובה למאמץ. החוקרים מצאו שקפאין גורם לחוסר

התאמה בין דרישת החמצן המתגברת בזמן מאמץ גופני לבין זרימת הדם בשריר הלב

אחת מההשערות של החוקרים להבנת הפתוגנזה של התהליך היתה שקפאין חוסם קולטנים מסויימים בדפנות כלי הדם, ומפריע לסיגנלים חשובים לעבור. למשל, חומר בשם “אדנוזין”, שתפקידו להרחיב כלי דם בתגובה לדרישות מוגברות של אספקת דם לשריר הלב בזמן מאמץ גופני.


הממצאים אולי אינם כה משמעותיים קלינית במתנדבים הצעירים, אך הם יכולים להיות כאלה אם מדובר בחולים עם מחלהכלילית בלב,ששותים קפה לפני פעילות גופנית או בזמן שהייה בגבהים.

על כן, מסכמים החוקרים וכותבים, שבשריר הלב קפאין אינו משמש בתור ממריץ, אבל אולי בכלי הדם במוח הוא כן מעורר וממריץ. בגלל ההשפעה המוחית, ישנה הרגשה סובייקטיבית של המתעמל שהוא משפר את ביצועיו הגופניים. אין המלצה שמתעמל ישתה קפאין לפני אימון, קל וחומר, אולי תהיה המלצה בעתיד אף להמנע מכך (במיוחד בסובלים ממחלת לב קורונרית).

החוקרים מציינים, שהמחקר נעשה על מתנדבים בריאים ויש לבצע מחקרים דומים נוספים בחולים עם מחלת לב קורונרית.

SOURCE: American College of Cardiology

קישור לכתבה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן