האם ויטמין D יכול להוריד דלקת בחולי אי ספיקת לב ? (מתוך American Journal of Clinical Nutrition)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת אפריל של American Journal of Clinical Nutrition, עולה כי תוספת של ויטמין D משפרת את הפרופיל הציטוקיני בחולים עם אי ספיקת לב.

לדברי החוקרים, המידע מדגים כי לויטמין D יש אפקטים חיובים על הסביבה הדלקתית בבני האדם. לתוצאות יש חשיבות רפואית היות והתהליכים הדלקתיים לא רק תורמים לפתוגנזה של אי ספיקת לב אלא גם לאטיולוגיה של מחלות כרוניות אחרות כגון טרשת עורקים, דלקת פרקים, טרשת נפוצה ומחלות מעי דלקתיות.

מחקרים in vitro הוכיחו, שתוספת ויטמין D יכולה להוריד ריכוזים גבוהים של ציטוקינים דלקתיים, אשר יכולים להיות בבסיס הגורמים לאי ספיקת לב.

במחקר השתתפו 123 נבדקים עם אי ספיקת לב, שקיבלו כל יום תוספת של 500 mg סידן וחולקו רנדומלית לקבלת 50 mcg של ויטמין D3 כל יום או פלצבו.

המעקב היה אחר 93 נבדקים, שסיימו מחקר שלם של 9 חודשים. המעקב הראה, שבקבוצה, שקיבלה ויטמין D3, הייתה עליה של 26.8 ng/mL ברמת 25-hydroxyvitamin D לעומת עליה של 3.6 ng/mL בלבד בקבוצת הפלצבו.

בנוסף, רמת PTH (parathyroid hormone), שתרמו לתפקוד הקרדיאלי הפגום, הייתה נמוכה משמעותית ורמות הציטוקין האנטי דלקתי IL10 (אינטרלוקין 10) היו גבוהות משמעותית יותר בקבוצת הויטמין D3. רמות TNFα (Tumor necrosis factor alpha) עלו בקבוצת הפלצבו, אך נשארו קבועות בקבוצת הויטמין D3.

למרות זאת, לא היו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות בהישרדות לאחר 15 חודשים.

המידע הזה מספק עדות נוספת למעורבות של ציר ויטמין D PTH סידן פגום בהתקדמות של אי ספיקת לב.

לסיכום, אף אחד לא לקח אף פעם ויטמין D מספיק ברצינות על מנת להבין כמה ממנו צריך בכדי ליצור את האפקטים, שאנשים רוצים. המינון במחקרים לרוב היה נמוך ונראה השפעה קטנה על מבוגרים. למרות זאת, מחקרים כגון אלה, שמשתמשים בכמה מאות יחידות של ויטמין D פר יום, מתחילים ליצור תוצאות יותר מעניינות.

Am J Clin Nutr 2006;83:731-732,754-759

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן