האם חסר ויטמין D נפוץ בסוכרתיים? (מתוך Diabetes Care)

ממחקר חדש, שפורסם במהדורת מארס של Diabetes Care, עולה כי כ-60% מחולי סוכרת סוג 2 מראים סימנים של חסר ויטמין D.

לדברי החוקרים, ממצאי המחקר מאשרים שחסר ויטמין D שכיח בקרב חולי סוכרת סוג 2. בגלל התוצאות הלא רצויות הפוטנציליות של חסר ויטמין D על מערכת השלד ועל איברים אחרים, יש לשקול לבצע בדיקת סיקור לחסר ויטמין D או לחילופין לתת תוספת של ויטמין D כרוטינה.

במחקר השתתפו 459 חולי סוכרת ומספר דומה של לא סוכרתיים כקבוצת ביקורת. המשתנה הנבדק היה הרמה בסרום של 25-hydroxyvitamin D3.

אחרי תיקון, שכיחות חסר ויטמין D הייתה הרבה יותר גבוהה בחולי סוכרת מאשר בקבוצת הביקורת (60.8% מול 42.8%). בקבוצת הסוכרתיים, החסר בויטמין D שכיח יותר בקרב נשים. בנוסף החסר בויטמין D שכיח יותר בסוכרתיים שהשתמשו יותר באינסולין, בתרופות נוגדי טסיות ובתרופות מורידות שומנים ובסוכרתיים בעלי ערכים יותר גבוהות של HbAIC.

בסך הכללי ל-31.1% מהסוכרתיים הייתה מחלה קרדיווסקולרית. נמצא קשר הפוך חזק בין רמות 25-hydroxyvitamin D3 לבין מחלה זו.

בעתיד יש לבצע מחקרים נוספים כדי לקבוע אם חסר ויטמין D יכול לחזות מקרים של מחלה קרדיווסקולרית וכדי להחליט אם יש לתת תוספת של ויטמין D כהגנה בפני מחלה קרדיווסקולרית ומה המנגנונים העומדים בבסיס הגנה זו.

הערת המערכת : בדצמבר 2005 דיווחנו ע”פ מחקר, שפורסם גם הוא ב- Diabetes Care, שנשים עם סוכרת סוג 1 נמצאות בסיכון מוגבר לשברים ועם צפיפות עצם נמוכה. הנתונים מהמחקר הנוכחי מציגים הסבר אפשרי לתופעה, וכן את אחד הפתרונות האפשריים למניעתה. נראה גם שיש משמעות רבה לממצאים אלה בעיקר בהקשר של חולי סוכרת תלויי אינסולין, אשר עלול כידוע לגרום להיפוגליקמיות, שיכולות להתבטא גם בנפילות, ובמקרה של חסר בויטמין D וירידה בצפיפות העצם, גם בשברים. לכם בחירת סוג האינסולין המפחית את הסיכון להיפוגליקמיות (בעיקר בזאלי ארוך טווח מסוג לנטוס או לוימיר) מצד אחד, וטיפול מונע לירידה בצפיפות עצם באמצעות סידן וויטמין D מצד שני עשויים להוות תשובה הולמת לבעיה.


לידיעה שפורסמה בדצמבר 2005

Diabetes Care 2006;29:722

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן