מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי באלו שנולדו פגים תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה גם בעשור השלישי והרביעי לחייהם.
החוקרים השלימו מחקר מבוסס-אוכלוסייה הקנדה ובחנו נתונים אודות 4.99 מיליון לידות שאירעו בין ינואר 1983 ועד דצמבר 1996 עם מעקב עד דצמבר 2019. הם השוו בין לידות מוקדמות (24-37 שבועות היריון) עם לידה במועד (37-41 שבועות היריון), עם תת-חלוקה של לידות מוקדמות לתתי-קטגוריות של 24-27 שבועות, 28-31 שבועות, 32-33 שבועות ו-34-36 שבועות.
ניתוח הנתונים כלל תקנון לגורמים הכוללים את מין הילד, לידות מרובות, מחוז הלידה, שנת לידה, גיל ההורים, מצב משפחתי של האם, היסטוריה מיילדותית ואזור הלידה של ההורים.
לאורך חציון מעקב של 29 שנים, 72,662 משתתפים במחקר הלכו לעולמם, כולל 14,312 שנולדו מוקדם ו-58,350 שנולדו במועד. ההבדל הגדול ביותר בשיעורי התמותה (2.29%, רווח בר-סמך 95% של 2.23-2.35%) ויחס הסיכון (11.61, רווח בר-סמך 95% של 11.09-12.15) תועדו בלידה לאורך הינקות.
הסיכון לתמותה בילדות מוקדמת (גילאי 1-5 שנים) היה מוגבר בקרב אלו שנולדו פגים (הבדל בסיכון של 0.34%, רווח בר-סמך 95% של 0.31-0.36% וסיכון יחסי של 2.79, רווח בר-סמך 95% של 2.61-2.98).
תמותה מוגברת נקשה עם הפרעות במערכת הנשימה, לב וכלי דם ומערכת עיכול. הסיכון הגדול ביותר תואר עם מצבים שראשיתם בתקופה הפרינטאלית (יחס סיכון של 37.50). בהשוואה לאלו שנולדו במועד, פגות לוותה בהבדל גדול יותר בסיכון לתמותה משנית למספר מחלות רקע, כולל בעיות נשימתיות (יחס סיכון של 2.4), בעיות במערכת העיכול (יחס סיכון של 1.7) ומחלות מערכת עצבים (יחס סיכון של 4.1).
הסיכון המוגבר לתמותה על-רקע פגות פחת לאורך תקופת המחקר אך היה גבוה יותר בעשור האחרון (סיכון יחסי של 1.30 לתמותה מכל-סיבה בקרב אלו בגילאי 29-36 שנים).
ממצאי המחקר מציעים כי לידה מוקדמת מלווה בסיכון מוגבר לתמותה מהלידה עד לעשור השלישי והרביעי לחיים והסיכונים גבוהים יותר ככל שהלידה בשבוע הריון מוקדם יותר. החוקרים ממליצים לקחת בחשבון ממצאים אלו בהערכת הסיכון לתמותה וניסוח גישות למניעה.
JAMA Network Open, Nov 20, 2024
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!