במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים כי ממחקר חדש עולות עדויות נוספות לקשר בין זיהום בהרפס זוסטר ובין סיכון מוגבר לאירועים מוחיים ואוטמים לבביים
נראה שה”סאגה” של מחקר ה-PLATO נמשכת. המחבר הראשי של המחקר, ד”ר ולנטיין, טוען בראיון למדסקייפ/heartwire כי הפירסומים השליליים בתקשורת, והעובדה שמשרד המשפטים האמריקאי החליט לפתוח
במאמר שפורסם בכתב העת Cardiovascular Quality and Outcomes מתפרסמות תוצאות השוואה לא-ישירה בין נוגדי-קרישה חדשים, המבוססת נתונים ממחקרים קיימים, מהן עולה כי בחולים עם מדד
מאת מערכת אי-מד התערבות מלעורית בעורקים הכליליים (PCI) קשורה לסיכון נמוך יותר לשבץ בתוך 30 יום, ובמשך 5 שנים מאז ההתערבות, בהשוואה לניתוח מעקפים (CABG)
מתוצאות מחקר חדש עולה כי חרדה מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים, עם עליה תלוית-מינון בדרגת החרדה ובלתי-תלויה בנוכחות דיכאון וגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי
במאמר שפורסם בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים כי התחלת טיפול בקומדין מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים במהלך שלושים הימים הראשונים לטיפול, ממצאים התומכים
ממטה-אנליזה חדשה עולה כי רמות BNP (B-type Natriuretic Peptide) קשורות באופן בלתי-תלוי עם שיעורי התמותה לאחר אירועים מוחיים, ללא תלות בחומרת האירוע המוחי, גיל או
צריכה יומית של מולטיויטמינים לא הצליחה לשפר תפקוד קוגנטיבי בגברים מבוגרים וגם לא להפחית אירועים קרדיווסקולרים במטופלים שעברו אוטם שריר הלב (MI) – כך עולה
מתוצאות מטה-אנליזה חדשה עולה כי הטיפול בנוגדי-קרישה פומיים חדשים הביא להפחתה עקבית בסיכון לדימום תוך-גולגולתי, כאשר ניתן למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים, שאינו
שיעורי התמותה עקב אירועים מוחיים ירדו באופן דרמטי במהלך העשורים האחרונים בארצות הברית, הודות לשיפור אמצעי הטיפול והמניעה, כך פורסם בהצהרה מדעית חדשה מטעם ה-American
בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי נוגדי הקרישה הפומיים החדשים אינם יעילים יותר מקומדין במניעה שניונית של אירועים
להלן ידיעה שהועברה ע”י רפא, משווקת פרדקסה בישראל: אנליזה חדשה שהוצגה בכנס איגוד הקרדיולוגים האמריקאי (AHA ) שהתקיים בנובמבר 2013, תומכת ביעילות פרדקסה (Dabigatran etexilate
מתוצאות מחקר CATIS (China Antihypertensive Trial in Acute Ischemic Stroke) עולה כי אין תועלת לטיפול בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד ולחץ דם גבוה בתרופות
מאמר בעיתון “הארץ” של פרופ’ אבי עורי, מנהל האגף לרפואה שיקומית במרכז רעות, שבו הסביר מדוע הפסיק לקחת סטטינים גורם ל”סערת” רשת..למאמר ב”הארץ” יש כבר
(על פי הודעה לתקשורת מטעם “לב פארם”) שני מחקרים שפורסמו החודש ב- STROKE מראים כי לרמות חלבוני BDNF יש קשר לסיכון לשבץ. במחקר הראשון מ
בכתב העת European Heart Journal מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש להשוואה בין Apixaban (אליקוויס) ובין קומדין בטיפול בפרפור פרוזדורים, מהן עולה כי Apixaban מהווה
אלגוריתם לטיפול ביתר לחץ דם (יל”ד) המבוסס על רמת הסיכון האישית למחלה קרדיווסקולרית (CVD) עשוי ע”פ חוקרים המפרסמים עבודתם ב-CIRCULATIONAHA להיות אפקטיבי יותר מבחינת התוצאות
ממצאי מחקר SAMMPRIS (Stenting and Aggressive Medical Management for Preventing Recurrent Stroke in Intracranial Stenosis), שפורסמו בכתב העת Lancet, מעידים כי העדיפות של טיפול תרופתי
משרד המשפטים האמריקאי פתח בחקירה של חברת אסטרה-זנקה בקשר למחקר ה-PLATO אשר היווה את הבסיס לאישור הטיפול ב-ticagrelor (ברילינטה), כך אישר דובר החברה, שאף הוסיף
להלן הודעה לתקשורת מטעם חברת פייזר: בישראל מתרחשים כ- 15,000 מקרי שבץ מוחי בשנה. כ- 3,000 מהם קורים על רקע של פרפור פרוזדורים, הפרעת קצב שמעלה