כמעט שלושה מכל ארבעה רופאים מאמינים כי בדיקות ופרוצדורות רפואיות מיותרות מהוות בעיה חמורה למערכת הבריאות בארצות הברית, אך למעלה ממחצית טוענים כי יוותרו וישלימו
האפשרות לנבא התנהגות אובדנית מתקרבת יותר ויותר למרפאה, כאשר מחקרים עם בדיקות הדמיה ומחקרים גנטיים התחילו לזהות קורלציה בין תפקוד ומבנה המוח ובין התנהגות אובדנית,
במחקר מקרה-ביקורת חדש זיהו חוקרים קשר בין חסר וויטמין C ובין סיכון מוגבר לדימום תוך-מוחי, כאשר חסר הוויטמין היה נפוץ יותר בקבוצת החולים עם דימום
במהלך כינוס מטעם ה-National Kidney Foundation טענו מומחים כי בחולים רבים פרוטאינוריה אינה מאובחנת ואינה מטופלת כראוי. במסגרת המחקר סקרו החוקרים את הרשומות הרפואיות אודות
מנהל המזון והתרופות האמריקאי הודיע על אישור בדיקת דנ”א לנגיף ה-HPV (Human Papilloma Virus) כבדיקת סקירה לסרטן ראשוני של צוואר הרחם בנשים בגילאי 25 שנים
תוצאות עדכניות מהמחקר האירופאי הרנדומלי של סקירה עבור סרטן הערמונית (ERSPC) , המחקר להערכת סקירה הרנדומלי הגדול ביותר שנעשה עד כה, מצביעות לראשונה על כך
במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה חדשה, מהן עולות עדויות לקשר בלתי-תלוי בין רמות GGT (Gamma
מתוצאות מחקר חדש עולה כי דרושה רמת 25-Hydroxyvitamin D (וויטמין D) של מעל 26 ננוגרם למ”ל על-מנת לשמור על מטבוליזם תקין של סוכר בגוף, בנשים
ממחקר חדש מגרמניה עולה כי ייתכן וניתן לזהות חולים עם יתר לחץ דם עמיד לטיפול, הצפויים להגיב לטיפול בדנרבציה כלייתית, באמצעות הערכת סמנים שונים לתפקוד
רמות אנטיגן PSA (Prostate Specific Antigen) בדם בגיל שישים עשויות לסייע בהבחנה בין גברים הצפויים לתועלת מבדיקות סקירה לסרטן ערמונית ובין גברים שאינם צפויים לתועלת
להלן הודעת דוברות האוניברסיטה העברית בנושא: חוקרים מהאוניברסיטה העברית עשו צעד משמעותי בחקר מחלת הסרטן, עם גילוי מגנון שתורם להתפתחות מספר סוגי סרטן והופך את
רופאים בחדרי מיון בשבדיה התבססו על בדיקות hs-cTnT (High Sensitivity Cardiac Troponin) להערכת למעלה מ-14,000 חולים שהתקבלו עם כאבי חזה ומצאו כי כמעט בכל החולים
חלבון המעיד על נזק לאקסונים במוח עשוי לשמש כסמן לחומרת זעזוע מוח בספורטאים ולהעריך אם ניתן לאשר את חזרתם הבטוחה לפעילויות ספורט, כך עולה מתוצאות
מדידת רמות HbA1c בנוסף להערכת גורמי סיכון מקובלים למחלות לב וכלי דם אינה מביאה לשיפור ביכולת ניבוי הסיכון במבוגרים ללא סוכרת או מחלות לב וכלי
צוות חוקרים שפיתחו רמת סף תואמת-גיל לתוצאות בדיקות D-Dimer לשלילת תסחיף ריאתי בחדר המיון אישר את תוקף הבדיקה במחקר פרוספקטיבי וטוען במאמר חדש, שפורסם בכתב
בנבדקים בריאים בסוף שנות התשעים לחייהם, רמות נמוכות של IGF-1 (Insulinlike Growth Factor-1), תוצר של הורמון גדילה, מלוות בשיעורי הישרדות טובים יותר, כך עולה מתוצאות
בדיקה חדשה של DNA בצואה לאבחנה מוקדמת של סרטן מעי גס ורקטום מובילה לזיהוי שיעור גבוה יותר משמעותית של ממאירויות, בהשוואה לבדיקות הצואה האימונוכימיות הזמינות
הרשות הלאומית המקיפה לסרטן (HCCN) בארה”ב ממליצה כעת למטופלים עם סרטן קולורקטלי (CRC) לעבור בדיקה גנטית לזיהוי סינדרום לינצ’ . סינדרום זה הוא הצורה התורשתית הנפוצה ביותר
סמנים בדם בקשישים בעלי תפקודי קוגניטיבי תקין עשויים לסייע בניבוי הסיכון להתפתחות ליקוי קוגניטיבי קל או מחלת אלצהיימר בתוך שלוש שנים, כך מדווחים חוקרים במאמר
מאת מערכת אי-מד ה-FDA בוחן בימים אלה את האפשרות לאשר הליך הפרייה שיתבסס על חומרים גנטיים של שלושה אנשים, וזאת במטרה למנוע העברת מחלות גנטיות