ההשפעה של אירועים מוחיים על התפקוד הקוגניטיבי (JAMA)
אין תגובות|11/07/2015
מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת JAMA, עולה כי הופעת אירוע מוחי מלווה בירידה חדה בתפקוד הקוגניטיבי, עם האצה של ההידרדרות הקוגניטיבית במהלך שש שנים. במסגרת
מנתונים חדשים, שפורסמו בכתב העת JAMA, עולה כי הופעת אירוע מוחי מלווה בירידה חדה בתפקוד הקוגניטיבי, עם האצה של ההידרדרות הקוגניטיבית במהלך שש שנים. במסגרת
הירידה האבסולוטית בסיכון לאירועים אמבוליים בחולי סוכרת הסובלים מפרפור פרוזדורים (AF) המטופלים ב-dabigatran (פרדקסה, בורינגר אינגלהיים) בהשוואה לאלה המטופלים בוורפרין (קומדין, תרו) גדולה יותר מאשר זו שהושגה
איגודי ה-AHA/ASA (American Heart Association/American Stroke Association) עדכנו את ההנחיות בנוגע לטיפול אנדווסקולארי לאירוע מוחי איסכמי חד, עם המלצה חזקה לטיפול זה בחולים מסוימים, על-בסיס
מחקר חדש מ-STROKE מצביע על כך שטיפול באמצעות tPA במטופלים שחוו שבץ בדרגת חומרה קלה הוביל לפרוגנוזה משופרת בהשוואה לטיפול שמרני. החוקרים מסבירים ברקע כי קיימות עדויות מוגבלות
מימצאים חדשים מצביעים על כך שצריכה קבועה של שוקולד עשוייה להפחית הסיכון לאירועים קרדיווקולריים ושבץ מוחי באנשים בריאים. באנליזה שכללה כ-21,000 מבוגרים שהשתתפו במחקר האנגלי
מנתוני מחקר Nurses’ Health Study II עולה כי תסמונת RLS (Restless Leg Syndrome) חמורה יותר מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים, בפרט אירוע מוחי איסכמי. הממצאים
משני מחקרים רטרוספקטיביים קטנים עולה כי טיפול רה-וסקולריזציה עשוי להועיל לחולים עם אירועי מוחי איסכמי קל. תוצאות שני המחקרים הוצגו במהלך הכנס השנתי ה-24 ה-European
לאחר שתוצאות מחקר ה-IMPROVE IT הוצגו בשני כנסים בינלאומיים, המחקר המלא התפרסם בבימה המכובדת ביותר , ה-NEJM . כזכור, המחקר מראה שהוספת ezetimibe (אזטרול, MSD)
ע”פ מחקר חדש מה-Cardiovasc Diabetol. עולה שהטיפול בחולי סוכרת סוג 2 באמצעות חסם ה-DPP-4 , ה-linagliptin (טרג’נטה, בורינגר אינגלהיים) אינו קשור לעלייה בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים בהשוואה
ממחקר חדש המתפרסם ב-Europace עולה כי שימוש מניעתי בנוגד הקרישה הפומי dabigatran (פרדקסה, בורינגר אינגלהיים) לפני ביצוע היפוך חשמלי במטופלים עם פרפור פרוזדורים קשור להיארעות נמוכה
איגודי ה-AHA/ASA (American Heart Association / American Stroke Association) פרסמו הנחיות חדשות בנוגע לאבחנה והטיפול בדימום תוך-מוחי ספונטאני. ההנחיות שנבחנו ואושרו ע”י ה-American Academy of
במאמר מציג פרופ’ שמואל פוקס, מומחה לקרדיולוגיה וצנתורי לב ומנהל מחלקה פנימית ב’ בבית חולים בילינסון, את הדילמה הקשורה לנטילת אספירין במסגרת מניעה ראשונית של אירועים
הודעת אימפקט פירסט קרן אימפקט פירסט – Impact First Investments (IFI) הודיעה אמש על השקעה ב- Intendu, סטארט-אפ ישראלי המפתח טכנולוגיה חדשנית לשיקום קוגניטיבי של
חולים עם פרפור פרוזדורים לעיתים קרובות מפסיקים את הטיפול בנוגדי-קרישה לאחר אבלציה באמצעות צנתר למרות סיכון מוגבר לאירועים מוחיים, אירועים איסכמיים חולפים, או תסחיף סיסטמי
מנתונים חדשים עולה כי בצעירים שמנים סיכון מוגבר לאירועים מוחיים בהשוואה לאלו שאינם סובלים מעודף משקל. במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים החוקרים כי השמנה
דיכאון ממושך עשוי להביא להכפלת הסיכון לאירועים מוחיים במבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה, והסיכון לאירועים מוחיים נותר מוגבר גם לאחר הקלה בתסמינים, רמז למנגנון אתיולוגי
במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מתארים מומחים מקרה בו BMPEA (Beta-Methylphenylethylamine) המצוי בתוספי ספורט הוא ככל הנראה האשם בהתפתחות אירוע מוחי המורגי
מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס מטעם ה-European Stroke Organization עולה כי שיעור הדימומים בעקבות טיפול תרומבוליטי בחולים שפיתחו אירוע מוחי חד במהלך 90 ימים לאחר
במאמר חדש שפורסם במהלך חוודש מאי בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים על הבדלים משמעותיים בטיפול בחולים המפתחים אירוע מוחי במהלך אשפוז, בהשוואה לחולים המתקבלים
ע”פ מחקר חדש מ-HEART אין הבדל טיפול נוגד טסיות כפול (אספירין + נוגד טסיות נוסף כמו קלופידוגרל) לבין טיפול יחיד באספירין לאחר השתלת מסתם אורטלי