סוכרת סוג 2 –T2DMמהווה גורם סיכון מרכזי להתפתחות מחלות קרדיו וסקולריות ולסיבוכיהן. רמות גבהות שלHbA1Cקשורות אמנם ליותר סיבוכים אבל איזון קפדני של רמות סוכר לא
מרווח סך זמן האיסכמיה, או גלי קיו בקבלה, מנבאים טוב יותר תחזית בעת אשפוז בגין אוטם חד. הזמן מתחילת הסימפטום עד רפרפוזיה של עורק האוטם
תכנית ארצית המבוססת על נתונים ממטפלים מקהילות שונות לאיחוד ותיאום תהליכי הטיפול בחולי STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) לפני הגעה לבית החולים ובבית החולים, הובילה
שימוש ב 2 המאמריותBIMA( ר”תBILATERAL INTERNAL MAMARY ARTERY), כמעקפים עורקים (ARTERIAL CONDUITS) במקום שתלים ורידים, בעת ניתוח מעקפים (CABG), תואר לראשונה ב 1973. למרות דיווחים
היסטוריה של אוטם לבבי מלווה בעליה של כ-35% בסיכון לדמנציה וסקולארית, כאשר הסיכון המוגבר נותר עד 35 שנים לאחר האירוע הראשוני, כך עולה מתוצאות מחקר
סיבוך של הלם קרדיוגני בעת אוטם קורה בין 5 ל 10%, עם תמותה ל 30 יום אשר לא השתנתה מזה 20 שנה, בין 40 ל
בהתייחס למחקר זה מה-LANCET עליו דיווחנו לאחרונה ואשר לפיו לא נמצאה תועלת מובהקת בטיפול הנפוץ והמקובל באמצעות PCI בהקלת תסמינים ושיפור זמן מאמץ, מנתח פרופ’
2 עשורים מאז בדיקת טרופונין נכנסה לשימוש ועדיין יש ערפל מסוים בגישה, במטופלים המגיעים לחדרי מיון עם ערכים של טרופונין בעל רגישות גבוההHs-cTnסביב אחוזון 99%
בעקבות מחקר ,DAPT אשר הקצה 11.554 מטופלים באקראי ל 2 קבוצות, כדי להשוות הארכת טיפול נוגד טסיות כפול מעבר לשנה עם אספירין ותיאנופירידין מבוקר אספירין
התערבות כלילית מילעורית בהנחיית FFR (Fractional Flow Reserve) בשילוב עם טיפול תרופתי מלווה בשיפור תוצאות ארוכות-טווח במרבית החולים עם מחלה כלילית יציבה, בהשוואה לטיפול תרופתי
טיפול נוגד-טסיות כפול למשך תקופה קצרה יותר הינה אפשרות סבירה בחולים לאחר STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) לאחר הכנסת תומכן מצופה-תרופה, כך עולה מתוצאות מחקר
מחקר חדש מה-LANCET עומד כנראה לעורר סערה בקהילייה הקרדיולוגית: ע”פ המחקר, השתלת סטנט בצינתור במטופלים הסובלים מתעוקה יציבה, אשר מיועדת בעיקר להקלת הסימפטומים הנלווים לתעוקת
לפי ההתוויות של האיגודים הקרדיולוגים האירופאים וגם האמריקאים, במטופלים עם תחלואה קרדיווסקולרית (CVS), יש להעדיף טיפול במעכביACEכקו ראשון, על טיפול בחוסמי הקולטן,ARBהמומלץ רק באלה המפתחים
מתוצאות מחקר DARE (Drug-Eluting Balloon for In-Stent Restenosis) עולה כי בלון מצופה-תרופה נמצא דומה לתומכן מצופה-תרופה בטיפול בכל היצרות חוזרת בתוך תומכן, כך שנראה כי
התערבות כלילית מילעורית במספר עורקים במהלך פרוצדורה יחידה לרוב אינה מובילה לתוצאות טובות בחולים עם אוטם לבבי חד והלם קרדיוגני ועדות לנגעים חוסמים במספר עורקים
רמות טרופונין לבבי (Troponin T) עשויות לסייע בניבוי תמותה ואירועים קליניים גם בחולים ללא מחלת לב גלויה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה גדול, המרחיבות את
היארעות קריש בחדר שמאל ( LVT) לאחר אוטם חד הינו סיבוך המדווח בשיעור שבין 4% ל 15%. חסרים נתונים לגבי טיפול נוגד קרישה אופטימאלי, בסוגיה זאת, ביחס
במטופלים עם חשד לאירוע כלילי חד ( ACS) וטרופונין חיובי, נמצאת תת קבוצה המונה בין 7% ל 15% מהם, בה לא מודגמת הצרות משמעותית בעורקים הכלילים. הם
מאז 2001, בעקבות מחקר אקראי רב מרכז כפול סמיות- CURE, בו נבדקה מדיניות טיפול DAPT ממושך לאחר – NSTE ACS, הונצחה התוויה זאת בכל ACS
מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-48 מטעם ה-American Neurological Association עולה כי הסיכון להישנות אירוע מוחי לאחר אירוע מוחי קודם מוגבר בחולים בגילאי 18-45 שנים,