טיפול נוגד-טסיות כפול למשך תקופה קצרה יותר הינה אפשרות סבירה בחולים לאחר STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction) לאחר הכנסת תומכן מצופה-תרופה, כך עולה מתוצאות מחקר DAPT-STEMI, שפורסמו במהלך כנס TCT.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 1,100 חולים לאחר התערבות כלילית מילעורית ראשונית עם הכנסת תומכן מצופה Zotarolimus ב-17 מרכזים ברחבי אירופה. חולים ללא-אירועים לאחר השלמת שישה חודשי טיפול נוגד-טסיות כפול חולקו לאחר מכן באקראי לטיפול באספירין בלבד (433 חולים) או המשך טיפול נוגד-טסיות כפול למשך שישה חודשים נוספים ולאחריהם אספירין בלבד (437 חולים).

לאחר 18 חודשי מעקב (שנתיים לאחר ההתערבות הכלילית), התוצא העיקרי המשולב שכלל תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי, רה-וסקולריזציה מכל סוג, אירוע מוחי, או דימום מג’ורי, תועד ב-4.8% מהחולים תחת אספירין בלבד וב-6.6% מהחולים תחת טיפול נוגד-טסיות כפול. יחס הסיכון של 0.73 (רווח בר סמך של 0.41-1.27) ענה על שולי העדר הנחיתות שהגדירו החוקרים. 

להלן שיעורי כל אחד מהתוצאים שנכללו בתוצא העיקרי המשולב עם טיפול נוגד-טסיות יחיד או כפול: תמותה: 0.7% לעומת 1.4% (לא מובהק), אוטם לבבי: 1.8% לעומת 1.8% (לא מובהק), רה-וסקולריזציה: 3% לעומת 3.9% (לא מובהק), אירוע מוחי: 0.7% לעומת 0.7% (לא מובהק), דימום מג’ורי: 0.2% לעומת 0.5% (לא מובהק).

המומחים טוענים כי לאט לאט, על-בסיס נתוני בטיחות ויעילות עדכניים, ניתן לצמצם את היקף הטיפול נוגד-טסיות כפול בחולים אלו.

מתוך כנס ה-TCT

לידיעה במדסקייפ