מנתונים שהוצגו במהלך הכנס השנתי ה-48 מטעם ה-American Neurological Association עולה כי הסיכון להישנות אירוע מוחי לאחר אירוע מוחי קודם מוגבר בחולים בגילאי 18-45 שנים,
ממחקר תצפיתי גדול של חולים עם מחלה כלילית יציבה עולה כי בקרב אלו שדיווחו על רמות פעילות גופנית הגבוהות ביותר תועד סיכוי נמוך יותר לתמותה
ההתוויה של טיפול מניעתי במינון נמוך של אספירין לאחר אירוע קרדיווסקולרי ברורה ומוכחת אבל, כמניעה ראשונית היא עדיין מתנדנדת כמו מטוטלת. די ברור שהפסקת טיפול
כ 30% מהתמותה העולמית נעוצה באירועי אוטם ושבץ, והמובילה בתחלואה הקרדיווסקולרית הינה המחלה הכלילית. ההתקדמות שחלה בטיפול ההתערבותי (בעל חשיבות מכרעת בעיקר בשלב החריף), והתרופתי
אי ספיקת לב מתפתחת בחלק ממטופלי סוכרת מטיפוס 2 T2DM- ואך מקובלת בשם קרדיומיופתיה סוכרתית. עומס גלוקוז במיוציטים, תנגודת לאינסולין, היפראינסולינמיה, עומס חמצוני, פגיעה בצירים ניורוהומורלים, שינויים
מתוצאות DEVOTE-3 עולה קשר בין היפוגליקמיה חמורה ובין תמותה מכל-סיבה. מטרת החוקרים באנליזה נוספת זו של מחקר ה-DEVOTE , אשר השווה בין הבטיחות הקרדיווסקולרית של טרגלודק עם
מיזם חדש של הפדרציה הבינלאומית לסוכרת (IDF) בשיתוף עם חברת נובו נורדיסק העולמית הנקרא “לוקחים את הסוכרת ללב” (Taking Diabetes to Heart) , מתמקד על
מחקר DEVOTE-2 שתוצאותיו הוצגו בכנס הסוכרת האירופאי האחרון הראה כי שונות בערכי סוכר בצום מיום ליום נקשרה עם סיכון מוגבר להיפוגליקמיה חמורה ותמותה מכל-סיבה באוכלוסיית
הרגישות של בדיקת טרופונין העלתה מאד את שיעור האבחנה של אוטם בכלל ובפרטאוטם מטיפוס 2-T2MI-אוטם משני לגורם המפר איזון של הספקהתצרוכת מיוקרדיאלית, לרוב על מחלה
מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ, עולות עדויות נוספות התומכות בהשערה לפיה רמת השכלה נמוכה הינה גורם סיכון להתפתחות מחלת לב כלילית. המנגנונים האפשריים
לראשונה מזה קרוב לעשור, איגודי ה-ACC (American College of Cardiology) ו-AHA (American Heart Association) פרסמו סדרה חדשה של מדדי איכות וביצוע במקרים של אוטם שריר
מתן חמצן כטיפול במטופלים עםACS, ללא קשר לרמת רווי החמצן בדם, הייתה מקובלת ואוטומטית במחשבה לשפר את חוסר האיזון בין תצרוכת להספקת חמצן בעת איסכמיה
למרות העדויות הרבות על מעורבות אפשרית של המנגנון הדלקתי בפתו פיזיולוגיה של התהליך האתרותרומבוטי, בהיארעות –MACCE(כלומר major adverse cardiac and cerebrovascular events), ובתחלואה הנלווית בעקבותיה, עדיין
איגוד ה-ESC (European Society of Cardiology) פרסם עדכון ממוקד של ההנחיות בנושא טיפול נוגד-טסיות כפול אספירין עם מעכב P2Y12 בחולים עם מחלת עורקים כלילית. השינוי
הטיפול האנטיתרומבוטי, האופטימאלי לאחרPCI, במטופלי פרפור פרוזדוריםAF(כ 5% באוכלוסייה זאת עם או ללאACS), עדיין לוקה בערפל, בגלל סיבות אלה: 1)טיפול משולב ב –DUAL ANTIPLATELET THERAPY – DAPT בעזרת
למרות טיפול מניעתי אופטימאלי לאחר אירוע כלילי חד (ACS), עדיין 5-10% מהמטופלים חווים אירוע חוזר כל שנה. אספירין לבדו כמניעה משנית, מקטין אירועיMACEרק בכ 19%
משטר חדש להתאמת טיפול נוגד-טסיות כפול לאחר תסמונת כלילית חדה הכולל החלפת טיפול מ-Prasugrel (אפיאנט) ל-Clopidogrel (פלויקס) בחולים מסוימים על-פי בדיקת תפקוד טסיות, הוכח כלא-נחות
הודעת אסטרה-זנקה חברת אסטרה-זנקה מפרסמת תוצאות תת-אנליזה ממידע שנאסף במסגרת מחקר הפאזה III, PEGASUS-TIMI 54. המחקר הדגים כי ישנה ירידה של 29% בסיכון לתמותה קרדיווסקולרית
במאמר שפורסם בכתב העת Heart מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכון לדימום במהלך טיפול נוגד-טסיות כפול בחולים עם תסמונת כלילית חדה
במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים לאחר צנתור