5 מחקרים קליניים חדשים בתחומי מחקר מגוונים,  המתנהלים בישראל, התווספו היום למאגר המחקרים של e-Med . כפי שניתן לראות בהמשך, חלק מהמחקרים עדיין בשלב חיפוש

מחקר חדש מוצא כי הסרה של קריש דם (thrombectomy) באמצעות מכשיר ואקום לפני ביצוע percutaneous coronary interventions, PCI, עשויה להקטין את שיעור ה-myonecrosis, אך איננה

חוקרים מדווחים לאחרונה, כי פרופורציית מקרי המוות המדווחים הנגרמים בשל cardiomyopathy שקשורה בהריון גדלה בשיעור של יותר מפי שניים במהלך השנים האחרונות, ונראה כי רגישות יתרה מצויה בקרב

מחקר חדש מוצא כי תאי דם אדומים תורמים כולסטרול חופשי ובכך מעורבים בהתפתחות פלקים קורונריים טרשתיים. ממצאים אלה מסייעים לביסוס הקשר בין דימום המופיע בתוך הפלקים לבין

נראה כי רמות גבוהות של C-reactive protein (CRP) קשורות בעלייה בשכיחות יתר לחץ-דם. לכן, טוענים חוקרים מאונ’ הרווארד, נראה כי יתר לחץ-דם הינה מחלה דלקתית,

יתכן כי הקשר בין דכאון ובין ארועים לבביים בחולים עם מחלת יציבה של העורקים הכליליים (coronary artery disease- CAD) מוסבר על-ידי החומרה של מחלת הלב

מחקר חדש מצביע על כך שדום נשימה בזמן שינה (sleep apnea) עלול להמשך גם לאחר השתלת לב, אשר מחזירה את התפקוד הלבבי לרמתו הנורמלית, בקרב

מחקר שפורסם ב- BMJ העריך את יעילות הטיפול באספירין במינון נמוך ובינוני במניעת סתימה של השתל לאחר ניתוח של העורקים הכליליים. נערכה מטה-אנליזה השוואתית בלתי

תת-אנליזה של מחקר ה- IRMA-2 בדקה האם השיפור בתפקוד הכלייתי הינו הפיך לאחר הפסקת טיפול של שנתיים בתרופות להורדת לחץ דם. המחקר כלל 133 חולי

דיווח חדש טוען שמינון נמוך של אספירין פחות אפקטיבי במניעת מחלות קרדיו-וסקולריות בחולי סכרת Type 2 בהשוואה לחולים אחרים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח מחלה קרדיו-וסקולרית.

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות בעקבות 3 מקרי מוות שאירעו בבי”ח וולפסון בכירורגית ב’, בעקבות ניתוחי הצרת קיבה, מצאה מס’ מימצאים חמורים, אך לא קבעה שמדובר ברשלנות

ע”פ דיווח בהארץ, בהמשך למקרה שבו נפטרה חולה שעברה ניתוח הצרת קיבה, שבמהלכו היה חשש להסתבכות ודליפה מדופן הקיבה, חשש שהרופאים התורניים במחלקה בה אושפזה

בכנס ארגון הרוקחות שהתקיים אמש דווח על כך שכ- 100 סוגים שונים של תרופות מיובאות לארץ לפי סעיף 29 ג’ , היינו באישור חריג וללא

חוקרים גרמנים מדווחים שקוצב לב נמצא יעיל הן מבחינה קלינית והן מבחינה כלכלית לטיפול בברדי-אריתמיות בחולים מגיל 80 ומעלה, קבוצת גיל, שעפ”י הכותבים, מהווה כיום

עפ”י מחקר חדש, הראשון (לפי הכותבים) שבודק את ההשפעה של פרפור פרוזדורים (AF) על חולים הסובלים מאוטם חריף של שריר הלב (AMI), נמצא ש-AF הוא

במחקר שהתבצע ב- 23 מדינות באירופה, אסיה ואוסטרליה נמצא שבחולים הסובלים מפרפור פרוזדורים (AF), ללא בעיה מסתמית, ונמצאים בסיכון גבוה הטיפול באמצעות Ximelagatran למניעת ארועים טרומבואמבולים

עפ”י מחקר חדש  טיפול באמצעות קומבינציה של תרופות אנטי רטרו-ויראליות מעלה את הסיכון לאוטם בשריר הלב (MI) עבור כל שנת טיפול. מבצעי מחקר ה- Data

ממחקר חדש עולה שבחולים הסובלים מאי ספיקת לב (CHF) ומטופלים בספירונולקטון (Aldospirone,Aldactone) גיל מבוגר ו- left ventricular ejection fraction (LVEF( נמוך הם גורמי סיכון עצמאיים

עד כמה שזה נשמע מוזר, החלטות ועדת סל הבריאות, שהיו אמורות להכנס לתוקף כבר ב-1/11 טרם מיושמות, כלומר, החולים הזכאים לקבלת התרופות והטכנולוגיות שאושרו, עדיין

איגוד הסוכרת האמריקני ( ADA ) פירסם את הצהרת הקונסנזוס הראשונה לגבי טיפול בחולי סוכרת ומחלת כלי-דם היקפיים ( PAD ). ההנחיות החדשות קובעות כי