דלקת ענביה (Uveitis) מייצגת קבוצה הטרוגנית של מצבים דלקתיים בעיניים, ומעריכים שאחראית ל- 10% עד 15% מאיבוד ראייה באוכלוסייה בוגרת בכל העולם. ירוד הינו בין

אקטזיה של הקרנית הינה מחלה דגנרטיבית פרוגרסיבית המאופיינת בבליטה, הידקקות ושינויים מבניים במרכז, ליד המרכז או בהיקף הקרנית. היא משנה את הרפרקציה, גורמת לעיוות של

הסיבה המובילה להשתלת קרנית בארצות הברית היא דיסטרופיה אנדותליאלית של קרנית של פוקס (Fuchs endothelial corneal dystrophy), המאופיינת בהתפתחות משקעים על ממברנת הדסמט ובעקבותיהם אפופטוזיס

מחלת עין יבשה מאופיינת בעיקר בהפחתת יצירה של המרכיב המימי של הדמעות, או הפחתה בנפח שלו או התאדות מוגברת שלו. כל המצבים האלה גורמים להיפראוסמולריות

הרפס זוסטר, הידוע גם כשלבקת חוגרת, נובע מהפעלה מחדש של וירוס וריצלה-זוסטר varicella-zoster virus ומתייצג באופן טיפוסי כפריחה בעור עם כאב נילווה. מצב זה עשוי

סינדרום שיגרן הוא  הפרעה אוטואימונית רב מערכתית עם פנוטיפים משתנים ופגיעה בבלוטות אקזוקריניות ואברים סיסטמיים. הוא תואר לראשונה ב- 1925 על ידי הנריק שיגרן ונחקר

מלנומה של הלחמית הינה ממאירות נדירה של שטח פני העין. למרות שהיא מהווה רק שני אחוזים מגידולי העיניים, מלנומה של הלחמית עלולה להיות מחלה קשה

גורמים רבים משפיעים על התפתחות והדרדרות רטינופתיה סוכרתית. חלק מגורמים אלה ניתנים למניעה ומהווים לכן מושאים לטיפול. גורמים אחרים כמו גנטיקה לא ניתנים לטיפול אך

גלאוקומה ראשונית של זווית סגורה אחראית על כמחצית ממקרי העיוורון שנגרם מגלאוקומה בעולם כולו. אירידקטומיה היקפית בלייזר הינה הטיפול הראשוני המקובל באנשים עם זווית סגורה

אמבליופיה היא הסיבה השכיחה ביותר של איבוד חדות ראייה חד צדדי בילדים ושכיחותו בין 1.6 אחוזים ל- 3.5 אחוזים. הוא נגרם בעיקר בגלל פזילה ו/או

קרטוקונוס הוא הפרעה מולטיפקטוריאלית, פרוגרסיבית ובלתי סימטרית הקשורה לחוסר יציבות ביומכנית של הקרנית. לרוב הקרטוקונוס מתבטא בעשור השני לחיים, אך הידע הקיים כיום מצביע על כך

שיקום הראייה בחולים עם איבוד מוחלט של תאי אב לימבליים הינה משימה מאתגרת. חוסר תאי אב לימבליים מלווה בוסקולריזציה והתעכרות של הקרנית, פיברוזיס של הלחמית,

האגודה האמריקאית לרפואת עיניים AAO מכינה הערכות טכנולוגיות בתחום רפואת העיניים המעריכות פרוצדורות, תרופות, בדיקות אבחנתיות ובדיקות סקר חדשות וקיימות. המטרה של הערכות אלה היא

הגיע הזמן לרביזיה של ההנחיות בנוגע למינון טיפול בהידרוקסיכלורוקווין (hydroxychloroquine HCQ) ובדיקות הסקירה לרטינופתיה. ההנחיות החדשות צריכות לכלול את הידע שהיה צריך כבר להצטבר מהמומחים

הטיפול ברטינובלסטומה הינו מאתגר ולעיתים קרובות גם גוזל זמן רב. הוא מצריך תשומת לה רבה למדדים שונים של הגידול, אשר לבסוף עלולים להשפיע על חדות