המאמר בוחן את הקשר בין BMI לבין נפח ארובת העין (orbital volume), נפח השומן הארובתי (orbital fat volume) ומידת הפרופטוזיס הרדיוגרפית.
החוקרים חילקו את הנבדקים לפי BMI לשלוש קבוצות: משקל תקין, עודף משקל והשמנה. באמצעות CT נמדדו הנפח הכולל של הארובה, נפח גלגל העין, השרירים החוץ־עיניים, עצב הראייה והשומן הארובתי, וכן מידת הפרופטוזיס.
במחקר נמצא קשר ברור בין BMI לבין נפח הארובה ובעיקר לבין נפח השומן הארובתי, כאשר העלייה החדה ביותר מתרחשת כאשר BMI עולה מהטווח התקין לכיוון עודף משקל; לאחר BMI של בערך 25 העלייה בנפח נמשכת, אך בשיפוע מתון יותר, כלומר, באנשים עם השמנה היה כמעט פי שניים שומן ארובתי בהשוואה לבעלי BMI תקין. ההבדל היה מובהק סטטיסטית.
נמצאה גם מגמה ליותר פרופטוזיס (בלט עין) עם BMI גבוה, אבל ההבדל לא הגיע למובהקות סטטיסטית. כלומר, למרות שנפח השומן והארובה גדלים באופן ברור עם BMI לא ניתן להסיק מהמחקר ש־BMI גבוה כשלעצמו גורם לבלט עין משמעותי.
באנליזה לפי מין נמצא כי לגברים היה בממוצע נפח ארובה כולל גדול יותר וחלק ממבני הארובה היו גדולים יותר, אך מידת הפרופטוזיס עצמה לא הייתה שונה באופן משמעותי בין נשים לגברים.
הנקודה החשובה של המאמר היא ש־BMI הוא גורם שיש לקחת בחשבון כאשר מפרשים CT של הארובות ואת מידת בלט העין. מטופל עם BMI גבוה עשוי באופן פיזיולוגי להיות בעל נפח שומן ארובתי גדול יותר, ולכן ערכי “נורמה” אחידים לכל האוכלוסייה עלולים להיות פחות מדויקים.
לסיכום, ככל שה־BMI גבוה יותר, נפח הארובה ובעיקר נפח השומן הארובתי גדלים משמעותית. העלייה בולטת במיוחד במעבר ממשקל תקין לעודף משקל. לעומת זאת, הפרופטוזיס אמנם נוטה להיות מעט גדול יותר בהשמנה, אך במחקר זה ההבדל לא היה מובהק.
Ophthalmic Plast Reconstr Surg. 2026 Sep 11











תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!