כושר קרדיורספירטורי ותפקוד קוגניטיבי בגיל העמידה.

דר’ רויטל גנדלמן-מרטון, עורכת מדור נוירולוגיה.

רקע

כושר קרדיורספירטורי, הנתון לשינוי על ידי פעילות גופנית ושינויים במשקל, הוא מטרה פוטנציאלית להתערבות על מנת למנוע ירידה קוגניטיבית במהלך ההזדקנות. הוכח מתאם חיובי בין כושר קרדיורספירטורי ותפקוד קוגניטיבי, ובניתוח-על של 18 מחקרים נמצא כי שיפור הכושר הקרדיורספירטורי באמצעות תרגול היה קשור עם תפקוד טוב יותר מבחינה אקזקוטיבית, מרחבית ומהירות בקרב נבדקים בריאים מעל גיל 55 ובקרב נבדקים עם הפרעות מנטליות קלות או קרדיופולמונריות חסימתיות. לא בוצעו מחקרים לונגיטודינליים שבדקו את הקשר בין כושר קרדיורספירטורי ותפקוד קוגניטיבי במבוגרים בריאים צעירים ובגיל העמידה.

 מטרת העבודה היתה לבדוק האם כושר קרדיורספירטורי גבוה יותר קשור עם תפקוד קוגניטיבי טוב יותר 25 שנה מאוחר יותר.

שיטות

נבדקו 2,747 משתתפים במחקר ה Coronary Artery Risk Development in Young Adults  בקרב גברים ונשים בגיל 18 עד 30 שגויסו ב- 1985-1986. כושר קרדיורספירטורי נמדד באמצעות משך מקסימלי של מבחן הליכון בשנים 0 ו- 20 . מבחנים קוגניטיביים בשנה 25 בדקו זיכרון וורבלי

(Rey Audiroty Verbal Learning Test) , מהירות פסיכומוטורית (Digit Symbol Substitution) Test) ) ותפקוד אקזקוטיבי (Stroop Test ).

תוצאות

בחישוב לפי דקת כושר קרדיורספירטורי בסיסי, נמצא שיפור משמעותי סטטיסטית מבחינת זכירת מלים ב- RAVLT  – גבוהה יותר ב- 0.12 , ה- DSST היה גבוה יותר ב- 0.92 ספרות והניקוד ב- Stroop Test היה נמוך יותר ב- 0.52 (=תפקוד טוב יותר), לאחר התאמה לגזע, מין, גיל, השכלה, ומרכז רפואי. התאמה נוספת לאורח- חיים ומדדים קליניים (לחץ דם, סכרת, כולסטרול, GFR ) החלישה מעט את ממצאי ה- RAVLT וה- DSST , וממצאי מבחן ה- Stroop איבדו את משמעותם הסטטיסטית. ניתוח ב- 1,957 מהמשתתפים שהשלימו גם את מבחן ההליכון בשנה 20 הראה שהשינוי של 20 שנה בכושר קרדיורספירטורי היה קשור חיובית רק עם DSST .

מסקנות

זיכרון וורבלי טוב יותר ומהירות פסיכומוטורית מהירה יותר בגיל 43 עד 55 קשורה עם כושר קרדיורספירטורי טוב יותר 25 שנה מוקדם יותר.

Zhu N, Jacobs DR, Schreiner PJ, et al. Cardiorespiratory fitness and cogniticve function in middle age. Neurollogy 2014;82:133 9 -1346.

הצעת לקריאה נוספת:

Launer LJ, Miller ME, Williamson JD, et al. Effects of intensive glucose lowering on brain structure and function in people with type 2 diabetes (ACCORD MIND): a randomized open label substudy. Lancet Neurol 2011;10:969-977.

Carnethon MR, Gidding SS, Nehgme R, et al. Cardiorespiratory fitness in young adulthood and the development of cardiovascular disease risk factors. JAMA 2003;290:3092-3100.

Gorelick PB, Scuteri A, Black SE, et al. Vascular contributions to cognitive impairment and dementia: a statement for healthcare professionals from the American Heart Association/American Stroke Association. Stroke 2011;42:2672-2713.

Vidoni ED, Honea RA, Billinger SA, et al. Cardiorespiratory fitness is associated with atrophy in Alzheimer’s and aging over 2 years. Neurobiol Aging 2011;33:1624-1632.

Baker LD, Frank LL, Foster-Schubert K, et al. Effects of aerobic exercise on mild cognitive impairment: a controlled trial. Arch Neurol 2010;67:71-79.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן