הקרנית האנושית בנויה בחלקה הקדמי מאפיתליום ושכבת באומן (Bowmans zone), מאנדותל עם ממברנת הבסיס שלו שנקראת ממברנת דסמט (Descemets membrane) בחלקה האחורי, ומסטרומה שביניהם. הסטרומה הקדמית צפופה יותר מהאחורית וקיים גם שוני בהרכב הפרוטאוליגליקנים. השיטות החדשות של השתלת קרנית כוללות החלפה סלקטיבית של השכבה הפגועה של הקרנית. שיטת Deep anterior lamellar keratoplasty (DALK) מאפשרת את החלפת הסטרומה הפגועה והשארת ממברנת דסמט ואנדותליום, וכך למנוע את הסיכון של דחייה אנדותליאלית. ניתן להפריד את ממברנת הדסמט מהסטרומה על ידי הזרקת אוויר, חומר ויסקואלסטי או סיליין. כל הטכניקות האלה נקראות באופן כללי Descemets baring techniques, ובטכניקות אלה טוענים שיוצרים הפרדה במישור בו ממברנת הדסמט נשארת חשופה.
הטכניקה הפופולארית ביותר הינה טכניקת הבועה הגדולה (the big bubble technique) בה מוזרק אויר לתוך הסטרומה של הקרנית כדי להפריד בין ממברנת הדסמט לבין החלק האחורי של הסטרומה. האוויר מצטבר בין שתי שכבות אלה בצורת בועה גדולה ומכאן מקור השם. על פי הניסיון הקליני המצטבר עם DALK הניחו החוקרים שקיימת שכבה נוספת מאחורי הסטרומה האחורית ולפני ממברנת הדסמט. במחקר הנוכחי נבדק מישור ההפרדה בעיניים שנתרמו על ידי הזרקת אוויר לסטרומה של הקרנית, כפי שמתבצע בניתוחי DALK, ומוצגים הנתונים המצביעים על קיום שכבה מוגדרת היטב שלא תוארה בעבר בקרנית האחורית של האדם. החוקרים קראו לשכבה זו “שכבת דואה” Duas layer על שמו של החוקר הראשי.
המחקר בוצע באנגליה באוניברסיטה של נוטינהם ב- Larry A Donoso Laboratory for Eye Research, Division of Ophthalmology and Visual Sciences, School of Clinical Sciences, Division of Histopathology וב- School of Molecular Medical Sciences באותה אוניברסיטה. המטרה הייתה להגדיר ולאפיין את השכבה החדשה שבין ממברנת הדסמט לסטרומה האחורית ב- 31 עיניים שגיל התורמים שלהם היה בממוצע 77.7 שנים. בכל העיניים הוזרק אוויר לסטרומה של העיניים שנתרמו, ונבדקו הדיסקיות הסקלרו-קורנאליות. בניסוי ראשון, לאחר יצירת הבועה קולף הדסמט. בניסוי שני קודם קולף הדסמט ורק לאחר מכן הוזרק אויר לסטרומה ליצירת בועה גדולה. בניסוי שלישי המשיכו להזריק אוויר עד שהבועה “התפוצצה”. ברקמות שהתקבלו בניסויים אלה בוצעה בדיקה היסטולוגית. התקבלו שלושה סוגים של בועות. בועה מטיפוס 1 הינה מוגבלת היטב, מרכזית, שקוטרה עד 8.5 מ”מ. בועה מטיפוס 2 הינה בעלת דופן דקה, גדולה וקוטרה מגיע ל- 10.5 מ”מ. בועה מטיפוס 3 הינה תערובת של מאפיינים של שני הטיפוסים הקודמים. בבועה מטיפוס 1 בניגוד לבועה מטיפוס 2, ניתן היה לקלף את ממברנת הדסמט באופן מושלם מבלי לפגוע בשלמות הבועה. זה, לטענת החוקרים, מצביע על קיום שכבה נוספת של רקמה בין הדסמט לסטרומה. בועה מטיפוס 1 נוצרה גם במצבים בהם ממברנת הדסמט קולפה לפני הזרקת האוויר דבר שמצביע לדעת החוקרים על כך שהמצאות ממברנת הדסמט איננה הכרחית לצורך היווצרות בועה מטיפוס 1. לחץ פיצוץ הבועה היה 1.45 בר (bar) עבור הבועות מטיפוס 1 ו- 0.6 עבור הבועות מטיפוס 2. באופן היסטולוגי הוכח שמישור ההפרדה היה מעבר לשורה האחרונה של קרטוציטים, בשכבה ללא תאים שרוחבה הממוצע 10.15 מיקרונים ובנוייה מחמישה עד שמונה למלות של קולגן שברובו הוא קולגן מסוג 1. למלות הקולגן מסודרות בצורה טרנסברסלית, אורכית ואלכסונית.
מסקנת החוקרים היא שקיימת שכבה חזקה מוגדרת היטב וחסרת תאים, באזור הקרנית שלפני ממברנת הדסמט. שכבה זו מפרידה בין השכבה האחרונה של הקרטוציטים לבין ממברנת הדסמט ובזכות שכבה זו מתאפשרת ההפרדה היפה של ממברנת הדסמט באמצעות שיטת הבועה הגדולה. לדעת החוקרים, הבנת המאפיינים של שכבה חדשה זו תעזור להבין פתולוגיות של החלק האחורי של הקרנית כמו הידרופס חריף, דסמטוצלה ודיסטרופיות של שכבות הקרנית שלפני הדסמט.
Dua HS, Faraj LA, Said DG, Gray T, Lowe L:
Human Corneal Anatomy Redefined A Novel Pre-Descemets Layer (Duas Layer)
Ophthalmology 2013;120:1778-1785.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!