פנוטיפים של השמנה בגיל העמידה ומצב קוגניטיבי בגיל הקשיש המוקדם/ דר’ רויטל גנדלמן מרטון

רקע

על פי מחקרים פרוספקטיביים, משקל עודף והשמנה, בעיקר בגיל העמידה, הם גורמי סיכון לדמנציה. ההנחה היא שפתולוגיה הקשורה להשמנה ושגורמת לירידה הקוגניטיבית מתפתחת במשך שנים ארוכות, ו- BMI בגיל העמידה יותר מאשר בגילאים מבוגרים יותר יכול לשקף השפעות ארוכות טווח של השמנה על המצב הקוגניטיבי. בנוסף להשמנה המלווה בפרופילים מטבוליים בלתי רצויים, כמו גלוקוז גבוה, רמות ליפידים גבוהות, ולחץ דם גבוה, קימת גם השמנה בריאה מבחינה מטבולית – BMI מעל 30 עם פרופיל מטבולי תקין. פנוטיפ זה אינו קשור עם סיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית.

מטרת מחקר זה היתה לבדוק את הקשר בין הפנוטיפים השונים של השמנה בגיל העמידה לבין תפקוד קוגניטיבי בגיל הקשיש המוקדם.

שיטות

6,401 מבוגרים (71.2% גברים) בגיל 63-39 שנים במהלך 1993-1991 סיפקו נתונים לגביי BMI (משקל תקין- 18.5-24.9 קג”/מ2 , משקל עודף- 25-29.9 קג”/מ2 , השמנה- ≥ 30 קג”/מ2) ומצב מטבולי (חוסר תקינות מוגדרת כ- 2 או יותר מהבאים: 1) טריגליצרידים ≥ 1.69 מילימול לליטר או תרופות להפחתת לפידים, 2) לחץ דם סיסטולי ≥ 130 מ”מ כספית, לחץ דם דיאסטולי ≥ 85 מ”מ כספית, 3) גלוקוז ≥ 5.6 מילימול לליטר או תרופות לסכרת, 4) כולסטרול HDL < 1.04 מילימול לליטר לגברים ו- < 1.29 מילימול לליטר לנשים). בוצעו 4 מבחנים קוגניטיביים (זיכרון, הנמקה, רהיטות סמנטית ורהיטות פונמית) ב- 1999-1997, 2004-2002, 2009-2007.

תוצאות

ל- 31% מהמשתתפים היו הפרעות מטבוליות, ל- 52.7% היה משקל תקין, ל- 38.2% היה משקל עודף, ו- 9.1% סבלו מהשמנה. מקרב המשתתפים עם השמנה, התפקוד הקוגניטיבי הכללי בנקודת ההתחלה ובהתדרדרות במשך 10 שנים היה דומה בקרב הקבוצה התקינה והבלתי תקינה מבחינה מטבולית. בקבוצה התקינה מבחינה מטבולית, הירידה בניקוד הקוגניטיבי הכללי במהלך 10 שנים היתה דומה בקרב בעלי המשקל התקין , משקל עודף והשמנה. בקרב בקבוצה הבלתי תקינה מבחינה מטבולית, הירידה בניקוד הקוגניטיבי הכללי היתה מהירה יותר בקרב המשתתפים עם השמנה בהשוואה למשתתפים עם משקל תקין.

מסקנות

הירידה הקוגניטיבית המהירה ביותר נצפית במבוגרים עם השמנה והפרעה מטבולית.


Singh-Manoux A, Czernichow S, Elbaz A, et al. Obesity phenotypes in midlife and cognition in early old age. The Whitehall II cohort study. Neurology 2012;79:755-762.


הצעות לראיה נוספת:

Wilson RS, Leurgans SE, Boyle PA, et al. Neurodegenerative basis of age-related cognitive decline. Neurology 2010;75:1070-1078.

Xu WL, Atti AR, Gatz M, et al. Midlife overweight and obesity increase late-life dementia risk: a population-based twin study. Neurology 2011;76:1568-1574.

Cournot M, ,arquie JC, Ansiau D, et al. Relation between body mass index and cognitive function in healthy middle-aged men and women. Neurology 2006;67:1208-1214.

Gustafson D. Adiposity indices and dementia. Lancet Neurol 2006;713-720.

Whitmer RA, Gustafson DR, Barrett-Connor E, et al. Central obesity and increased risk of dementia more than three decades later. Neurology 2008;71:1057-1064.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן