חלק מהגברים עם הפרעות השתנה על רקע הגדלת הערמונית מטופלים בחוסמי אלפה. כאשר אנו רושמים להם כתוספת להפרעות זיקפה sildenafil (ויאגרה) בחלק מתוכנות המחשב איתן אנו עובדים מופיעה אזהרה כי השילוב עלול לגרום לירידת לחץ דם. המאמר הבא בדק את השפעת שילוב tamsulosin (אומניק) עם sildenafil על לחץ הדם.
המחברים בדקו קבוצה קטנה של 16 מתנדבים בגיל ממוצע של 63 שנים. המחקר היה כפול סמויות עם חלוקה אקראית של החולים ו crossover כך שכל החולים טופלו באותן התרופות אך בסדר שונה.
כל החולים היו עם רמות PSA של 2.5-10 ועברו ביופסיות ערמונית ורק אותם חולים עם הגדלה שפירה נכללו במחקר. לא נכללו חולים עם מחלת לב כלילית מחלה משמעותית של כבד או כליות, לחץ דם נמוך מתחת ל 90/50 סיפור עבר של לחץ דם נמוך אורטוסטטי, שימוש בחוסמי אלפה או בטה , ניטריטים ותרופות ואזואקטיביות אחרות.
החולים עברו בביקור הראשון הערכה של מדדים קרדיווסקולריים במצב שכיבה למשך 20-30 דקות. ולאחר מכן שולחן הבדיקה הורם לזווית של 60 מעלות למשך 8 דקות ולאחר מכן המתנדב הוחזר למצב שכיבה.
לאחר הביקור הראשון נבדקים קיבלו tamsulosin 0.4 mg לכ 9-14 יום ולאחר מכן חזרו לבדיקה. אז קיבלו sildenafil 100mg ועברו הערכה נוספת.
בביקור השלישי הנבדק שטופל בפלצבו קיבל sildenafil ולהיפך. ומי שקיבל tamsulosin 0.4 mg קיבל כעת פלצבו.
לחץ הדם הסיסטולי ירד תחת sildenafil בממוצע ב11 מ”מ כספית ובעת השילוב של sildenafil ו tamsulosin 0.4 mg הייתה ירידה של 14 מ”מ כספית ללא הבדל משמעותי סטטיסטית בין sildenafil לבד או בשילוב עם tamsulosin 0.4 mg.
טיפול פלצבו לא הוריד משמעותית את לחץ הדם. גם תחת tamsulosin 0.4 mg לא נמדדה ירידה משמעותית בלחץ הדם בהשוואה למדידות בכניסה למחקר.
תחת הטיפול בתרופה בודדת או בשילוב לא נצפו שינויים במדדים קרדיווסקולריים אחרים.
מה המשמעות הקלינית של ירידה בלחץ דם סיסטולי של כ 11-14 מ”מ כספית ? זאת נצטרך אנו הקלינאים להעריך בעצמנו….
The effects of tamsulosin and sildenafil in separate and combined regimens on detailed hemodynamics in patients with benign prostatic enlargement (J Urol)
דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO
מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
אין תגובות02/11/2026
מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!