סיפור אישי: אני עדיין חי

המכתב הבא, פרי  עטו  של מר רחמים מלמד כהן,  הופיע בעיתון “הארץ” ביום 25 ליוני 2006.  מר רחמים מלמד כהן הוא מפקח לשעבר של החינוך המיוחד.

“כמו מצבו של טייס הקרב, איתי ארד ז”ל, כך גם מצבי.אני משותק בארבע גפיים  בלא יכולת לדבר  ולאכל, שרירי הנשימה שנותרו אינם בשליטתי ואני כבול למכונת הנשמה ורתוק לכסא גלגלים. התקשורת עם העולם החיצוני היא בעזרת לוח אותיות על מחשב. מחלת ניוון מערכת העצבים המוטורית, ALS –  amyotrophic lateral sclerosis  היא נוראה ואיומה. 

צודק פרופ’  אבינועם רכס שהמיתה ‘המתרחשת בבתי החולים, כולה טכנולוגיה קרה ומנוכרת, איטית וממושכת, המפקירה את הנוטה למות בידי אנשי מקצוע מעולים, אך זרים לו ולבני משפחתו. אלה מפקיעים ממנו לא פעם את עצמאותו ורצונותיו.’  לכן כדאי למות בבית.  אך לשם כך חייבת לבוא תמיכה רפואית, סיעודית וחברתית. אשפוז בית,  מלא משפר את איכות החיים ומוזיל את עלויות הטיפול.

קיימות שתי  עמותות הדואגות לחולי ALS. עמותת “אטלס”  המספקת מידע, עזרה ומתנדבים לחולים ולבני משפחותיהם  ועמותת “ישראלס” המגייסת רופאים-חוקרים  לפיתוח תרופה למחלה זו. אין ספק שתמיכה חברתית כזאת מרחיקה מחשבות אובדניות ונותנת משמעות לחיים, פתרונות לחיי יום יום ואופטימיות לקראת העתיד.

בזמן האחרון נעשית האדרה למיתת חסד או להמתת חסד. ההרואיזם העוטף את החולים הסופניים והלא-סופניים הנוטים למות מרצון, מעודד אנשים להסכים לקצר חייהם כדי לר?צות  את החברה המשקפת ומקרינה את התפישה “אתם גיבורים, יפה עשיתם”. זאת, במקום לחזק את החולה להמשיך לחיות, כאשר הרפואה והטכנולוגיה המודרניים מקילות על תפקודו.

לפני שלוש שנים  וחצי אמר לי נוירולוג: לו אני במקומך, לא הייתי רוצה לחיות”. שמח הייתי אילו בא לבקרני וראה מה אפשר   לעשות בעפעפיים, וכיצד ניתן לחיות חיים טובים למרות הכל. רופאים שטיפלו בי טיפחו את רצוני לחיות, אך היו כאלה ששפת הגוף, והמימיקה שלהם גילו את דעתם.  נכון הוא, שרצונו של אדם כבודו, ויש למלאו, אך רצון זה אינו בלעדי כאשר יש לו השלכה מעשית על חיי החברה. 

הנה כמה  משפטים תמוהים במאמרו של פרופ’ רכס מעיתון “הארץ”  מיום 11/6/06. “המוות הוא חלק טבעי מהחיים”. [לדעתי} צריך להיות לא “מהחיים” אלא “אחרי החיים”. [שנית} האמנם “אין שביב תקווה למרפא”? “  אני יודע על שביבים רבים. האם פסימיות היא נחלת הנוירולוגיה?  ויעידו מיליוני בני אדם, בהם חולה סופני כמוני זה 13 שנה, ומלא תקווה ואמונה, כי הרפואה האריכה את תהליך החיים שלהם, ולא את תהליך המוות,  כפי שרכס סבור.

לא ברור מה הכוונה במשפט של רכס ” גבול טבעי  של מחלה”. לכל חולה יש הסתברות, קיימת השערה, אבל כתלי בתי החולים  וקירות בית לוינשטיין יוכיחו עד כמה הגבולות מטושטשים.

ועדת שטיינברג קבעה וניסחה את חוק “החולה הנוטה למות” ובצדק תחמה מגבלות כדי שלא תפרוץ מחלת מיתות החסד ותדרדר את קדושת הגוף  במדרון תלול. הפסקת חיבור או ניתוק ממכונת החייאה בשלב מוקדם עלולים להביא את בני אנוש לזילות גוף האדם.       

אני  מציע שהחוק ייקרא  על שם אנשים חיים, הנאבקים במוות ואינם נכנעים לו.

רכס פתח את מאמרו בדברי חכם שאמר ” השמש והמוות אינם מאפשרים לנו להישיר אליהם מבט”. “אפשר להישיר מבט אל השמש  במשקפת מיוחדת”,  מעיר מר מלמד כהן, ” ואל המוות בהשקפת עולם מיוחדת”.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

נוירופתיה אופטית איסכמית קדמית לא־עורקית וטיפולים באגוניסטים ל־GLP-1: סוגיה נדירה וחשובה, שלגביה עדיין חסרים נתונים מספקים

מקור: Ophthalmology
ד"ר יעל שרון
ד"ר יעל שרון
אין תגובות|15/11/2026

המסר המרכזי של המחבר הוא שהנושא חשוב אך נדיר, ושהנתונים הקיימים עדיין אינם מספיקים כדי להסיק מסקנות טיפוליות חזקות

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

ככל שהמשמרת מתארכת, הרוקחים מתקנים יותר הוראות תרופתיות במיון

מקור: Ann Emerg Med
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

מחקר רטרוספקטיבי בשני מחלקות מיון ב-NYU ניתח 622,171 הוראות תרופתיות של 308 קלינאים. רוקחים התערבו ב־1.5% מההוראות, והסיכוי להתערבות עלה בכ־4% על כל שעה נוספת במשמרת. הממצא עקבי בקרב רופאים בכירים, מתמחים ועוזרי רופא, ביום ובלילה, ומרמז על עייפות החלטות

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

רוזנוליקסיזומאב בפיברומיאלגיה קשה: הורדת IgG שיפרה את השפעת הכאב על התפקוד, אך לא את עוצמת הכאב

מקור: Lancet Rheumatol
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|15/11/2026

ניסוי שלב 2A אקראי, כפול־סמיות, ב־63 מבוגרים עם פיברומיאלגיה קשה. חוסם ה־FcRn רוזנוליקסיזומאב הוריד את רמת ה־IgG בכ־60%, ושיפר את מדד הפגיעה התפקודית של הכאב ואת מדד FIQR, אך ללא מובהקות דו־צדדית וללא שיפור בעוצמת הכאב או בעייפות. מסקנת החוקרים: אין יעילות רחבה

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

השומן הנעלם בלבלב; מחקר בינלאומי בהובלת אוניברסיטת בן־גוריון בנגב

מקור: American Journal of Clinical Nutrition
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|12/11/2026

המחקר מגלה כיצד לנקות את הלבלב משומן ולשפר את בקרת הסוכר. ממצאי המחקר חושפים כיצד שינוי תזונתי מדויק יכול לשאוב את השומן מתוך הלבלב, איבר המטרה המרכזי האחראי על ויסות הסוכר והפרשת האינסולין מגופינו

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן