ברוב המקרים הגורם הפתוגני, נגיפי, כולל ה rhinovirus ה coronavirus וה adenovirus. הגורם החיידקי השכיח הוא הסטרפטוקוקוס המוליטיקוס מקבוצה A. המלצות האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים הן לתת טיפול אנטיביוטי כאשר סטרפ A מתגלה במשטח גרון. התרופה המומלצת היא פניצילין או הנגזר ממנו amoxyicillin.כאשר קיימת רגישות יתר לפניצילן, מומלץ לטפל באריתרומיצין. המלצות האקדמיה ממשיכות וקובעות, כי מותר גם לטפל בצפלוספורינים מהדור הראשון. הערת העורך: השגות למה שנכתב ראה בסוף. הנקודה החשובה הנלמדת מהמלצות אלה היאשאין לטפל בתרופות אנטיביוטיות, אלא כאשר נמצא חיידק סטרפ A במשטח הגרון. הטיפול האנטיביוטי מקצר את משך זמן המחלה במקצת אך חשיבות ההוריה למתן פניצילין היא מניעת סיבוכים, ובראשם קדחת השיגרון – rheumatic fever. אין טעם במתן תרופות אנטיביוטיות אלא כאשר החיידק סטרפ A התגלה. המחקר לפנינו בדקבאיזו מידה רופאי הילדים נאמנים להוראות אלה:- 1 האם רופאי הילדים מקפידים לבדוק משטח גרון מילדים הלוקים בכאבי גרון 2 באיזו מידה הם מגבילים טפול אנטיביוטירק לאותם ילדים בהם סטרפ A נמצא במשטח הגרון 3 האם התרופה האנטיביוטית שנרשמה שייכת לקבוצת התרופות המומלצות לטפול בדלקת בגרון ? גיל הילדים שהשתתפו במחקר, היה בין 3 ועד 17 שנה. ילדים שטרם מלאו להם שלוש שנים לא השתתפו במחקר, שכן נדיר שילדים מתחת לגיל 3 שנים ייתקפו בסטרפ A.רופאים רשמו תרופות אנטיביוטיות ל 53% ילדים שלקו בדלקת בגרון. נתון זה אומר דרשני. ידוע כי חיידק הסטרפ A ניתן למצוא רק ב 15% ועד 36% בין הילדים הלוקים בדלקת בגרון. אם כן הדבר, איך אפשר להסביר ש 53% הילדים קבלו טפול אנטיביוטי ? ממצא זה מעיד כי ילדים רבים קבלו טפול אנטיביוטי בלי שבודד אצלם החיידק סטרפ A. כאשר החוקרים התעמקו בשאלה זו, התברר כי רק במעט מעל 50% מהמקרים נלקח משטח גרון לגלוי החיידק. המסקנה, כ 50% נטלו תרופה אנטיביוטית בלא שהוכח הצורך בכך. לשאלה האם התרופות האנטיביוטיות שניתנו היו התרופות המומלצות? אלו תרופות אנטיביטיות נרשמו לילדים? 27% מבין הילדים שקבלו טפול אנטיביוטי, התרופה לא הייתה מומלצתלמקרי דלקת גרון הנגרם על ידי סטרפ A .התרופות כללו צפלוספורינים שאינם מהדור הראשון, מקרולידים לטווח ארוך קלריתרומיצין ואזיתרומיצין וכן התרופה אוגמנטין. בארצות הברית ילדים הלוקים בדלקת בגרון עלוליםלהגיע לרופא ילדים או לרופא כללי.אלה שהגיעו לרופא ילדים, הסיכוי למשטח גרון ולאבחנה בקטריולוגית מדויקת, היה גבוה יותר. כמו כן הסיכוי לקבל תרופהמתאימה היה גדול יותר כאשר בקרו אצל רופא ילדים ולא בחדר מיון או אצל רופא כללי. הערת העורך: מאמר זה מעלה אחד הנושאים החוזרים ונשנים בעבודתנו היום-יומית. בניסיוני, ילדים רבים מפתחים דלקת בגרון, בימי שישי דווקא כאשר המעבדות סגורות. לכן חשוב להדגיש, כי אפשר לקחת משטח גרון ולהכניס אותו למבחנה עם מצע גידול ולשלוח אותו למעבדה ביום ראשון. אפשר להתחיל טיפול ולהפסיקו מיד עם קבלת תשובה שלילית. אפשרות שנייה היא לא לתת טיפול אנטיביוטי עד לאחר קבלת התשובה. בהקשר זה כדאי לנו לזכור שגם כאשר נתחיל בטפול ביום התשיעי של המחלה, הטיפול ימנע הופעת הסיבוך העיקרי והוא קדחת השיגרון.כדאי לחזור על נקודה זו בשנית, כי היא חשובה:- טיפול האנטיביוטי הוא יעיל גם כאשר נתחיל בו ביום התשיעי של המחלה, גם כךהטיפול ימנעהופעת סיבוכים ובתוכם קדחת השיגרון. עיקר הבעיה בשימוש בלתי מבוקר של אנטיביוטיקה היא הופעת זנים עמידים לתרופות. בהקשר זה חשוב להדגיש, כי עדיין כול חיידקי הסטרפ A רגישים לפניצילין. מה שאין כן לגבי הצפלוספורינים. העמידות לצפלוספורינים הולכת וגוברת . האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מאשרת את השימוש של צפלוספורינים מדור ראשון בטיפול בדלקת בגרון, אך בין מומחים למחלות מדבקות, יש המתנגדים לשימוש בתרופות אלה. המאמר הופיע בעיתון JAMA מיום ה 9 בנובמבר 2005 Antibiotic treatment of children with sore throat Linder JA, Bates DW, Lee GM, Finkelstein JA. JAMA 2005;294:2315-22.
דלקת בגרון, אחת הסיבות העיקריות לביקור אצל רופא הילדים.
החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת
מקור: Stroke
אין תגובות29/09/2026
המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!