מאמר מערכת המתייחס להצגת המקרה של מערך הלב של איכילוב בנושא Constrictive Pericarditis /מאת פרופ’ מיכאל מוטרו

פרופ’ מוטרו נענה לבקשת האיגוד והתייחס למקרה ולדיון המוצג כעת באתר האיגוד בנושא זה. לעיון (האזנה וצפייה)  במקרה – נא להקליק כאן.

לפנינו הצגה ודיון מעולים אודות Constrictive Pericarditis (CP) .

לא בכדי התרכז הצוות הקרדיולוגי דווקא בהבדלים בין CP לקרדיומיופטיה רסטריקטיבית RCMP . מאחר ושתי מחלות אלו, למרות היותן שונות לחלוטין באתיולוגיה, הינן דומות מאד בתמונה הקלינית וההמודינמית, וזאת מאחר ובשני המקרים מדובר באי ספיקת לב על רקע הענות דיאסטולית ירודה של החדרים.

באחד ההענות הירודה הינה תוצאה ממחלה ונוקשות של המיוקרד, ואילו בשני נתונים החדרים והעליות ב”קליפת ביצה” שאינה מאפשרת הרפיה.

בעבר ההסתמכות הייתה על התמונה הקלינית והצנתור, וזאת בהדגמת השוואת לחצים דיאסטולים מוחלטת ב- CP לעומת עליה יחסית בלחץ הדיאסטולי בפרוזדור השמאלי ב- RCMP . וזאת בתוספת הדגמת המרחק בין הצנתר בפרוזדור הימני לקיר החיצוני של הפרוזדור.

מזה כשני עשורים נוספו סימנים אקוקרדיוגרפים חשובים לאבחון בין שני המצבים.

כגון; רוחב וחוסר תנועתיות הווריד הנבוב התחתון, הוריאציות הרספירטוריות, Tissue Doppler של הטבעת המיטרלית, תנועת הזרימה בוורידים הפולמונלים, התנועה החדה של הצבע ב- color M-mode , הצורה הרסטריקטיבית בדופלר, התנועה הצידה של הספטום הבין חדרי, וה- ventricular septal bounce .

כל אלה הינם סימנים מצוינים כל עוד הם ברורים וחדים לכאן או לכאן. למרות כל אלה עדיין אנו מתחבטים לעיתים וזקוקים לחיזוקים נוספים כאשר ההבדלים אינם קיצוניים, אלא גבוליים, וכאלה קיימים.

אני נזכר במקרה שבו בוצעה פתיחת פריקרד שלא היה constricted מחד, ומאידך ברסטריקציה שלאחר שנים התבררה כקונסטריקציה.

כאשר הסימנים וההבדלים ברורים אין צורך בסימנים רבים. מחד, החשיבות הינה קריטית מאחר ומדובר במחלה חשוכת מרפא ומאידך במחלה שיש לה מרפא אם נפעל נכון ובזמן.

לאחרונה נוספו עוד מספר כלים המסייעים לאבחנה כגון:

[1] Real time MRI of the IVS motion –  בה ניתן לבדוק את השפעת הנשימה על הספטום הבין חדרי.

לדעתי ניתן לוותר על בדיקה זו באם התמונה האקוקרדיוגרפית ברורה.

[2] Three D visualization of pericardial thickening and calcification – חשיבות בדיקה זו הינה לא באבחנה בלבד, אלא משמשת כעזר רב לכירורגים מאחר והפיברוזיס וההסתיידות של הפריקרד אינם הומוגנים, בדיקה זו יכולה למפות את האזורים בפריקרד, משם הגישה הניתוחית עשויה להיות פחות קשה. יש לציין שבמקרה דנן מדובר היה ב- Constrictive effusive pericarditis בו הפתיחה הכירורגית יחסית קלה יותר, בשל הפרדות הפריקרד מהאפיקרד (תוארו אף מקרים בהם התדבקויות קשות גרמו להצרויות בעורקים הקורונרים).

ואם אין די בזאת עשויה לבוא הישועה מכיוון אחר.

במחקר קטן אך מתוכנן היטב- JACC 45(11):1900-1902) 2005 – הצליחו החוקרים להראות הבדל משמעותי מובהק ברמות BNP בחולים עם CP  לעומת חולים

ב- RCMP.  825 pg/ml ב- RCMP לעומת 128pg/ml ב- CP [כמעט בגדר הנורמה].

BNP הינה מולקולה בת 132 חומצות אמינו העוברות סינתזה בעיקר בחדרי הלב,

” מתיחת המיוציטים” מתורגמת לעליה בלחץ הדיאסטולי העובר לפרוזדורים ולוורידים הפולמונלים. “מתיחת המיוציטים” מעוררת שחרור BNP.

ואמנם כל ההמצאות המבריקות הינן פשוטות…

מבחינה המודינמית מדובר בשני המקרים באי ספיקת לב כתוצאה מהענות דיאסטולית ירודה של החדרים.

אלא שבמקרה של RCMP ישנה “מתיחת מיוציטים” ועל כן רמות גבוהות [פי 6-7] של BNP. ואילו ב- CP אין השפעה על המיוקרד כלל, מאחר והינו “מוגן” על ידי קליפה (או מיכל) של פיברוזיס וסיד. ועל כן, למרות לחצים דיאסטולים שווים, למעשה בשתי המחלות ה- BNP מסגיר את הפתולוגיה.

ובמידה וסימן זה ימצא אמין במחקרים נוספים, נוכל סוף כל סוף לוותר על מספר סימנים פחות מהימנים.

לפי שעה נמשיך להסתמך על הסימנים שתוארו בסקירה ממצה זו.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

הנחיות חדשות לטיפול במחלת ההשמנה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

לאחרונה פורסמו הנחיות חדשות ע״י האיגוד האירופאי לחקר וטיפול בהשמנה וע״י האיגוד האמריקאי לסוכרת, אשר מדייקות את הטיפול במחלת ההשמנה באופן נרחב יותר מהפחתת משקל, וזאת על סמך העדויות המחקריות שהצטברו עד תחילת 2026

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

תופעות לוואי של מערכת העיכול בקרב מטופלים הנוטלים זריקות לטיפול בסוכרת ובהשמנה: מנגנונים, שכיחות, השלכות ואסטרטגיות תזונתיות לטיפול

מקור: לימור בן חיים דיאטנית קלינית
מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|03/09/2026

כמחצית מהמטופלים בטיפולים אינקרטינים יחוו תופעות לוואי במערכת העיכול, העלולות להשפיע על איכות החיים, ולקראת ארוחות החג ייתכן שהאתגר יהיה משמעותי אף יותר.

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן