מונחים רפואיים בעברית: השורש ע’ צ’ ב חלק ב’

בפעם הקודמת התחלנו לדון בשורש ע’צ’ב והזכרנו את המילים “עצב” nerve להזכירכם פעמיים קמץ –  וגם “עצבוב” או innervation  באנגלית. לעצבים בגוף שמות שאפשר להבינם מיד. לדוגמא השמות “עצב הראייה”,   “עצב השמיעה”  “עצב הפנים” או  “עצב הסרעפת” מובנים לכל אחד.  לפעמים חייבים לחשוב רגע. מהו למשל “עצב לשוני-לועי” ? הרי זה תרגום ישיר מהיוונית. וגם אם לא למדנו יוונית, כולנו יודעים כי ה pharynx הוא הלוע  ו  glossa הוא הלשון. העצב “הלשוני לועי”  אם כן nerve glosso-pharyngeal עצב המוח התשיעי,  אם אינני טועה. וכן “עצב  תת- הלשון”  תרגום מלולי של ” hypoglossal nerve“. 

נפנה לעצב נוסף – העצב המשולש.  העצב מסתעף לשלושה סעיפים,  האחד פונה למצח ולרקמות מסביב לעין, הסעיף השני משרת את הלסת העליונה והסעיף השלישי משרת את הלסת התחתונה.  הרי הוא ה  “trigeminal nerve ” . גם השם הלועזי וגם השם העברי מרמזים על כך, כי העצב מתפצל לשלושה סעיפים.

אדם נע ונד, בלא כתובת קבועה, מכונה באנגלית vagabond.  vagari   בלטינית  מובנו   לטייל. עצב ה  vagus   כידוע מטייל הרבה.  מקורו בגזע המוח והוא יורד ומעצבב את הריאות, את הלב, את הסרעפת ואת המעי. לדייקנים שבינינו, אני חייב לציין.  ידוע לי שלמעי גם מערכת עצבית אוטונומית, אך כעת אנחנו בשיעור בעברית רפואית, ולא בשיעור באנטומיה. אם כן – איך נקרא לעצב המסתובב מאבר לאבר ונראה כאילו הוא איבד את דרכו ? נכון “עצב התועה” הוא עצב ה vagus.  כמו שכתוב בספר בראשית:- “והנה תועה בשדה” יוסף איבד את דרכו. 

נראה לי כי נצטרך לחזור לנושא העצבים גם בפעם הבא, כי טרם הסברנו “מקלעת” מה היא  ולא דברנו על צרופים דוגמת “עצבי-עורי”, “עצבי-הורמוני” עצבי-שרירי” וכן הלאה.

אם כן, נתאזר בסבלנות ולא נתעצבן. 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן