המונח “מוסר כליות” בשימוש עד היום. יסודו בכתוב בספר תהילים (ט”ז, ז) “אף לילות יסרוני כליותי”. מה זה מוסר כליות? פרושו עקת המצפון וחרטה במעשה שעשינו. הקדמונים ראו בכליות מרכז המצפון, ולא זו בלבד אלא גם מקום המחשבה, והתלמוד אומר: “שתי כליות יש בו באדם: אחת יועצתו לטובה, ואחת יועצתו לרעה” (ברכות סא’ א). הקדוש ברוך הוא בוחן כליות ולב כדי לוודא מה הן יועצות לנו. לפי התנ”כ גם תחושת הרגש ובעיקר השמחה מקומן בכליות : לדברי איש המוסר והפילוסוף :-“ישמח לבי גם אני, ותעלוזנה כליותיי, בדבר שפתיך מישרים” (משלי כג. ט”ו). אך עוד בטרם תמה תקופת התלמוד השתנו ההשקפות לגבי תפקוד הכליות. ברומא הגיעו למסקנות מתקדמות יותר בעניין תפקיד הכליות.
גאלנוס, הרופא המפורסם שחי ברומא במאה השניה לספירה, הוכיח שהכליות הן מקור השתן, וייחס לכליות כוח משיכת השתן מן הדם. מעניין עד כמה היה קרוב לתפישתנו.
אם כי הפועל “להשתין” כבר מופיע במקרא, “לא השאיר לו משתין בקיר” כתוב במלכים א. ט”ז, י”א מעדיף התלמוד לקרא לשתן “מי רגלים” ומתאר אדם שרוצה להשתין כמי “שנצרך לנקביו”, או עושה “קטנים” . ביידיש, עד היום הזה, מדברים ב “קנטים” במקום להשתין וב”גדולים” [מבוטא “גדוילים”] לנטילת צואה.
עטיפת הכליה נקראת- קופסית. החלק החיצוני של הכליה, ה “cortex” מכונה הקליפה ואילו החלק הפנימי ה medulla– הוא הלשד או הליבה. בצד הקעור של הכליה נמצא אגן הכליה שממנו יוצא השופכן ה “ureter “ המוביל את השתן לשלפוחית השתן שהיא כמובן ה urinary bladder” “ . שלפוחית השתן נמצאת בחלק הקדמי של אגן-הירכיים ה pelvis ומאחורי עצם הבושת ה pubic bone-” .
השתן משתחרר מהשלפוחית דרך השופכה הרי היא ה urethra– .
ליד הכליות יושבת “יותרת הכליות” ה adrenal gland“. אולי המונח שאול מהמונח “יותרת הכבד” המופיע בתורה בקשר לעבודתם של הכוהנים בקורבנות על המזבח.
עתה ניגש למספר מונחים של המבנה המיקרוסקופי של הכליה. הגופיפים המסננים את הדם הנקראים בלועזית ה “glomeruli מכונים בעברית – פקעיות. מקור המלה בתוספתא לתלמוד, ומשמעות פקעית, צרור זעיר או פקעת קטנה.
המלה פקעית בשימוש גם בצרוף המלה טעם “פקעיות הטעם” הן ה ” taste buds” הנמצאות על גבי הלשון ומבדילות בין מתוק למר ולחמוץ.
נחזור לכליה, למונח האחרון שנביא היום, האבובית, הוא הצינור המוביל את השתן הנוצר בפקעית אל אגן הכליה. צינור זה נקרא בלועזית ה “renal tubule“.
במפגש הבא נדבר על המעיים ועל מונחי מערכת העיכול. המעי, כמו גם הכליות ובעיקר הלב, נחשבו בימי קדם כמקור הרגש והרחמים. ” הבן יקיר לי אפרים” בוכה הנביא ירמיהו (לא. ב) “על כן המו מעי לו, רחם ארחמנו”.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!