Impact of zinc supplementation on diarrheal morbidity and growth pattern of low birth weight infants in Kolkata: a randomized, double blind, placebo controlled, community based study.
Sur D, Gupta DN, Mondal SK et al
Pediatrics 2003;112:1327-32
חשיבות האבץ zinc– בגדילה והתפתחות התקינה, ובמניעת מחלות זיהומיות נלמדת זה עשרים שנה. תינוקות במשקל לידה פחות מ 2500 ג”ם נמצאים בסיכון גבוהה לתחלואה ותמותה ממחלות זיהומיות, מפני שמערכת החיסון שלהם פגומה. לתינוקות אלה רמות נמוכות של אבץ בדם. יתרה על כך, קיים סכון למשקל לידה נמוך אצל אמהות בגלל רמות אבץ נמוכות אצל נשים הרות. הוספת אבץ בתקופת ההריון תורמת להעלאת משקל היילוד ומפחיתה את הסיכון לחלות לאחר הלידה.
המחקר המתואר כאן נערך בהודו.30% מהיילודים בהודו נולדים במשקל ירוד, מצב הדומה לארצות אחרות בעולם המתפתח. מטרת המחקר הייתה לבדוק השפעת הוספת אבץ לתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך, על קצב הגדילה ועל התחלואה.
שיטות המחקר
המקום שנבחר למחקר היה אזור עוני בקולקטה שבהודו. השונה ממחקרים שנעשו בעבר הוא שמחקרים קודמים היו קצרי מועד, ואילו המעקב כאן, נמשך שנה שלמה.ההשוואה הייתה בין שתי קבוצות, 50 תינוקות בכל קבוצה. התנאי להשתתפות במחקר משקל לידהנמוך מ 2500 ג”ם: פעם ביום קבוצת הבקרה קיבלה סירופ שהכיל ויטמינם בלבד. קבוצתהניסיון קבלה סירופ שהכיל ויטמינים ותוספת של 5 מ”ג אבץ מדי יום. המחקר נעשה בשיטת סמיות כפולה ההורים והמטפלים לא היו ערים לאיזו משתי הקבוצות התינוק משתייך. הטיפול החל בשבוע הראשון לחייהם ועד מלאות שנה לתינוק. עובדות בריאות הציבור עקבו אחר המשפחות פעם בשבוע, מילאו שאלון שהתייחס למצב בריאותו של התינוק, תוך דגש להופעת שלשול ועקבו אחר נטילת הסירופ. כל תינוק נשקל ונמדד פעם בחודש.
התוצאות:ברור כי חשוב היה לוודא שמשפחותשתי הקבוצות תהיינה זהות מבחינה רמת החינוך שההורים קיבלו,רמת החיים ומבחינת ההיגיינה. נביא חלקמהמספרים הרלבנטיים לא רק לאשר שאמנם מבחינה סטטיסטית המחקר היה מהימן, אלא גם שהמספרים עצמם מספרים סיפור על המצב הסוציו-איקונומי של האוכלוסייה. כשבעים אחוזים מהאמהות ידעו קרוא וכתוב. הרמה הסוציו-איקונומית אצל רוב הנחקרים הוגדרה כדרגה 4 מתוך חמש. מי השתייה ב60% היו מזוהמים. ההפרשות של התינוקות ברוב המקרים נזרקו החוצה ולא לשרותים סגורים. שמונים אחוזים מהאימהות רחצו ידים בסבון לאחר הטלת צואה. אך לא רחצו ידים בסבון טרם שטיפלו בתינוק או לפני הכנת מזון.
המספר הממוצע של אירועי שלשול בקבוצה שקיבלה תוספת אבץ היה 1.36 אירועים לילד לשנה בקבוצה הניסיון לעומת 1.93 אירועים כאלה בקבוצת הבקרה. הבדל זה היה משמעותי, כמובן לטובת הקבוצה המטופלת.
תקופת ההנקה נמשכה בממוצע ארבעה חודשים בשתי הקבוצות. בתקופת ההנקה לא ניכר הבדל בתחלואה. היו פחות אירעוי שלשולים בתקופת ההנקה ממה שנצפה עם תום ההנקה.קצב הגדילה היה שווה בשתי הקבוצות בתקופת ההנקה. עם סיום ההנקה הקבוצה שקבלה תוספת אבץ גדלה מהר יותר, אך ההבדלים במשקל ובאורך הגיעו למובהקות סטטיסטית בגיל שנה בלבד.
דיון
אבץ הינו יסוד חייוני בגוף. תוספת אבץ למזון תינוקות הסובלים מחסר יסוד זה יגרום ל-
1 התחדשות מהירה יותר של רירית המעי
2 עליה ברמות האנזימים בתאי האפיתל
3 שיפור בתפקודהבחיסון התאי
4 ורמות גבוהות יותר של נוגדנים בהפרשות המעי.
ניתוח סטטיסטי של עשרה מחקרים שקדמו לעבודה זאת מראה כי תוספת אבץ לתינוקות בארצות מתפתחות מפחית היארעות השלשולים ב25%. תוספת אבץ לאמהות בתקופת ההריון מונעת שלשול על רקע זיהומי בתינוקות.
החוקרים ממליצים להוסיף אבץ לכל תינוק עם משקל לידה פחות מ 2.5 ק”ג ולהתחיל תוספת זו מיד לאחר הלידה. תוספת זו יש לתת גם כאשר המצב התזונתי של האם טוב וקל וחומר כשהאם סובלת מתת-תזונה. מתן מוקדם של אבץ יאפשר לתינוקות לאגור אבץ בגוף, ויעזור להם לשמור על רמות תקינות גם לאחר הגמילה כאשר הספיגה של אבץ ירודה.
העורך מעיר: לפני קריאת המאמר ידענו כי אבץ הוא יסוד חשוב בהגנה נגד זיהומים באוכלוסיית הילדים בעולם השלישי. ידענו גם כי הגדילה טובה יותר כאשר מוסיפים יסוד זה. המאמר חידש לנו כי מתן אבץ מלידה ישיג תוצאות טובות בגדילה בגיל שנה. אנחנו חיים בתקופה בה תגליות מרשימות מופיעות חדשים לבקרים. לפי דעתי אם קנה המידה לתגלית מוצלחת הוא מספר חיי בני אדם שניצלו, אז אפשר לטעון כי התגלית של הערך בהוספת ויטמין A ואבץ לתינוקות בעולם השלישי אין להם אח ורע בשנים האחרונות.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!