במקרים של פגות קיצונית, ממצאים פתולוגיים בבדיקות סקר שמיעה לוו בתפקודי שפה ויכולת קוגניטיבית נמוכים יותר שנתיים מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת The Journal of Pediatrics.
מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על נתונים אודות תינוקות שנולדו בין 2012 ו-2021 לאחר 22-26 שבועות היריון או במשקל לידה של 401-1000 גרם. מעט למעלה מ-4,800 ילדים (גיל היריון ממוצע של 24.8 שבועות, 51% בנים) שהשלימו בדיקות סקר שמיעה לפני השחרור ומעקב נוירו-התפתחותי סטנדרטי לאחר שנתיים נכללו במדגם; 690 יילודים לא הברו את ההערכות ו-4,201 השלימו בהצלחה את בדיקת השמיעה.
התוצאים העיקריים היו מדדי שפה כפי שנקבע בגיל מתוקן של 22-26 חודשים. התוצאים המשניים כללו סוגיות התנהגותיות כפי שדווחו ע”י המטפלים.
בתינוקות שלא עברו את בדיקות השמיעה תועדו מדדים נמוכים יותר בהערכות תפקודי שפה (הבדל ממוצע מתוקן של 2.6-, רווח בר-סמך 95% של 4.1- עד 1.1-) ותפקוד קוגניטיבי (הבדל ממוצע מתוקן של 2.4-, רווח בר-סמך 95% של 3.7- עד 1.1-) בהשוואה לאלו שעברו את המבחנים.
כישלון בבדיקות ההערכה נקשר עם סיכוי גבוה יותר לציונים נמוכים מ-85 נקודות בהערכת תפקודי שפה (יחס סיכויים מתוקן של 1.4, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.7) ובהערכות קוגניטיביות (יחס סיכויים מתוקן של 1.4, רווח בר-סמך 95% של 1.1-1.7).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בדיקות סקר שמיעה של יילודים עשויות לסייע בזיהוי יילודים בסיכון מוגבר לליקויים בתפקוד קוגניטיבי ויכולות שפה.
- J Pediatrics, July 20, 2026
- לידיעה ב-PubMed
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!