האם לטיפול אנטי-תרומבוטי השפעה על הסיכון לקרע מפרצת לאחר אירוע מוחי איסכמי?

מקור: Ann Med

בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד ומפרצת תוך-גולגולתי קטנה ואקראית שלא נקרעה, קרע מפרצת אינו נפוץ ולא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי קרע בין חולים שקיבלו טיפול נוגד-טסיות, אלו שקיבלו טיפול בנוגדי-קרישה ואלו שלא קיבלו טיפול אנטי-תרומבוטי קבוע ולא תועדו מקרים של קרע מפרצת בקבוצת טיפול נוגד-קרישה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of Medicine.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שכלל 197 חולים (גיל ממוצע של 68.4 שנים, 53.8% נשים) עם אירוע מוחי איסכמי חד ועדות למפרצת תוך-גולגולתית קטנה שלא נקרעה בסין בין 2016 עד 2021.

מבין כלל החולים שנכללו במחקר, 140 חולים קיבלו טיפול נוגד-טסיות יחיד, 36 קיבלו טיפול נוגד-קרישה ו-21 לא קיבלו טיפול אנטי-תרומבוטי קבוע; 66 חולים (33.5%) קיבלו טיפול נוגד-טסיות כפול קצר-טווח כטיפול מגשר (משך ממוצע של 25.2 ימים) לפני מעבר לטיפול נוגד-טסיות יחיד, נוגד-קרישה או הפסקת טיפול.

התוצא העיקרי היה קרע מפרצת (דימום תת-עכבישי); תוצאים משניים כללו תסמינים משנית למפרצת (כאבי ראש או שיתוק אוקולומוטורי עם הוכחה הדמייתית), התקדמות הדמייתית (גדילה של 1 מ”מ ומעלה), תמותה מכל-סיבה, הישנות אירוע מוחי איסכמי והתערבות לטיפול במפרצת.

משך המעקב הממוצע עמד על 28.6 חודשים; 103 חולים (52.3%) השלימו לפחות בדיקת CTA או בדיקת MRA, חציון מרווח הזמן עד להדמיה ראשונה עמד על 14 חודשים.

קרע מפרצת תועד בשני חולים (1.0%): אחד בזרוע הטיפול בנוגד-טסיות יחיד (0.7%) ואחד בקבוצת החולים שלא קיבלו טיפול אנטי-תרומבוטי (4.8%); לא תועדו מקרים של קרע בקבוצת הטיפול נוגד-קרישה; בשני החולים הושלם טיפול אנדווסקולארי מוצלח. לא תועד קשר משמעותי בין משטר טיפול אנטי-תרומבוטי ובין קרע מפרצת.

תסמינים חדשים משנית למפרצת תועדו בשישה חולים (3.0%), עם חלוקה דומה בין קבוצות הטיפול והתקדמות הדמייתית תועדה בחולה אחד. כל החולים למעט אחד (עם תסמינים חדשים) טופלו בהצלחה.

שיעורי הישנות אירוע מוחי איסכמי עמדו על 15.2% (30 חולים) ושיעורי התמותה מכל-סיבה עמדו על 9.6% (15 חולים).

בקרב חולים עם חשיפה קצרת-טווח לטיפול נוגד-טסיות יחיד, לא תועדו מקרים של קרע במהלך או לאחר טיפול נוגד-טסיות כפול, זאת בהשוואה לשני מקרי קרע (1.5%) בקרב חולים ללא חשיפה לטיפול אנטי-תרומבוטי.

החוקרים מסכמים וכתבים כי ממצאי המחקר עולה כי אין הבדל מובהק סטטיסטית בין משטרי טיפול אנטי-תרומבוטי שונים בשיעורי קרע מפרצת קטנה ואקראית.

Ann Med, July 30, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן