מחלת פרקינסון מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לסכיזופרניה

מקור: PLoS One

במאמר שפורסם בכתב העת PLoS One מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי סכיזופרניה מלווה בסיכון גבוה פי שלושה למחלת פרקינסון, כאשר הסיכון משתנה בהתאם לסוג התרופות האנטי-פסיכוטיות.

מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי התבסס על רשומות רפואיות של למעלה מ-42,500 מבוגרים עם סכיזופרניה (גיל ממוצע של 66 שנים, 61% נשים) ממאגר National Health Insurance Service Database of South Korea בין 2010 עד 2021. לחולים אלו התאימו ביחס 1:2 סך כולל של 85,041 ביקורות ללא סכיזופרניה על-פי מדד Charlson Comorbidity Index, גיל, מין ושנת אינדקס.

התוצא העיקרי היה היארעות מחלת פרקינסון, אשר הוגדרה כאבחנה חדשה לפחות שנה לאחר האבחנה הראשונית של סכיזופרניה, עם לפחות אבחנה אחת באשפוז או שתי אבחנות אמבולטוריות בתקופה של שנה אחת.  החוקרים בחנו גם את הקשר בין שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות נפוצות בעת אבחנת סכיזופרניה ובין התפתחות מחלת פרקינסון מאוחר יותר.

מהנתונים עולה כי בחולים עם סכיזופרניה תועד סיכון מוגבר משמעותית למחלת פרקינסון, בהשוואה לביקורות תואמות (יחס סיכון מתוקן של 3.20, p<0.001).

השימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות נקשר בקשר מובהק סטטיסטית עם התפתחות מחלת פרקינסון (יחס סיכון מתוקן של 1.08, p=0.0045). מבין התרופות האנטי-פסיכוטיות, השימוש ב-Risperidone לווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון, בהשוואה לאי קבלת טיפול זה (יחס סיכון מתוקן של 1.20, p<0.001), בעוד שהשימוש ב-Quetiapine לווה בסיכון מופחת בהשוואה לאי קבלת הטיפול התרופתי (יחס סיכון מתוקן של 0.95, p=0.0317).

בקרב מטופלים שקיבלו כל טיפול אנטי-פסיכוטי, מחלות רקע שנקשרו בקשר ההדוק ביותר עם סיכון מוגבר למחלת פרקינסון כללו הפרעות סומטופורמיות, על-רקע דחק ונוירוטיות (יחס סיכון של 1.380, p<0.001) והפרעת פסיכיאטריות והתנהגותיות משנית לשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים (יחס סיכון של 1.258, p<0.001).

לאחר עשר שנים, שיעורי הישרדות ללא מחלת פרקינסון של חולים עם סכיזופרניה היו נמוכים יותר משמעותית, בהשוואה לביקורות (p<0.0001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הסיכון המוגבר למחלת פרקינסון בחולים עם סכיזופרניה, עם דגש על צורך בניטור הדוק אחר חולים אלו. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה להבין טוב יותר את ההשפעה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Risperidone ו-Quetiapine, על התפתחות מחלת פרקינסון.

PLoS One, May 4, 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן