השפעת פעילות גופנית אירובית על איכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות

מקור: J Psychiatric Res

מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatry עולה כי פעילות גופנית אירובית עשויה להביא לשיפור אובייקטיבי וסובייקטיבי באיכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית אירובית מהווה גישה לא-תרופתית יעילה לשיפור איכות השינה. כעת הם השלימו מטה-אנליזה להערכת העדויות בספרות הרפואית באשר ליעילות התערבות זו במבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות.

החוקרים השלימו חיפוש מקיף במאגרי PubMed/MEDLINE, Web of Science, Embase ו-Cochrane Library לזיהוי מחקרים שפורסמו עד 10 ביוני, 2025. הסקירה השיטתית כללה מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת התערבויות פעילות גופנית אירובית על איכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות.

מטה האנליזה כללה 15 מחקרים אקראיים ומבוקרים עם 775 מבוגרים עם הפרעות פסיכיאטריות. מהנתונים עולה כי פעילות גופנית אירובית לוותה בשיפור משמעותי באיכות השינה, עם גודל השפעה מתון (p<0.0001).

מניתוח לפי תתי-קבוצות לפי קטגוריית אבחנה עלתה השפעה משמעותית לפעילות גופנית אירובית בחולים עם אבחנה של הפרעת דיכאון (p=0.0008) והפרעות חרדה (p=0.0396), אך לא באלו עם הפרעת שימוש בחומרים או סכיזופרניה.  הממצאים הצביעו על גדלי השפעה גדולים יותר להתערבויות שנערכו בתדירות של שלוש פעמים בשבוע לפחות (p<0.0001), פעילות בעצימות נמוכה-עד-בינונית (p<0.0001), פעילות גופנית לאורך 10 שבועות ומעלה (p<0.0001), משך פעילות גופנית של לפחות 30 דקות (p=0,0002) והיקף פעילות שבועי של מעל 90 דקות (p=0.0007).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על היעילות ובטיחות של פעילות גופנית אירובית לשיפור איכות השינה בחולים עם הפרעות פסיכיאטריות. מהנתונים עולה כי יש מקום להמליץ על פעילות ארוכת-טווח (לפחות 10 שבועות) בעצימות נמוכה-עד-בינונית, בתדירות של לפחות שלוש פעמים בשבוע, כל אימון במשך לפחות חצי שעה ובהיקף של מעל 90 דקות בשבוע.

J Psychiatric Res, April 2026

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן