האם בדיקת MRI טובה יותר באבחנה מוקדמת של ממאירות בחלל האף והלוע?

מקור: Cancer

בדיקת MRI הדגימה רגישות של מעל 90% בזיהוי ממאירות נזופרינגיאלית, עם שיעורי אבחנה גבוהים יותר מהערכה אנדוסקופית, כאשר ההבדל היה בולט במיוחד בזיהוי גידולים בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Cancer.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שאנדוסקופיה נזופרינגיאלית עם ביופסיה עדיין מהווה את הכלי האבחנתי הטוב ביותר במטופלים חיוביים ל-EBV, הרגישות לזיהוי ממאירות נזופרינגיאלית בשלב מוקדם מוגבלת עקב קשיים בזיהוי נגעים קטנים או נגעים בתת-רירית.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 814 מטופלים בגילאי 30-69 שנים, חיוביים לזיהום ב-EBV, שהתגוררו בדרום סין בין אוקטובר 2014 עד נובמבר 2018. המשתתפים השלימו אנדוסקופיה נזופרינגיאלית ובדיקת MRI, כאשר ממצאים חשודים באחת הבדיקות הובילו להשלמת אנדוסקופיה חוזרת עם ביופסיה.

המעקב אחר אבחנות גידולים ממאירים נמשך עד אוקטובר 2023, תוך הישענות על מספר אמצעים, כולל ראיונות טלפוניים, ביקורי בית ומאגרי סרטן מקומיים.

תוצאי הסיום העיקריים כללו את שיעורי אבחנת ממאירות נזופרינגיאלית לאורך חמש שנים באופן כולל ולפי שלב הגידול, שיעורי תוצאות שליליות-שגויות. תוצאי סיום משניים כללו את רגישות, סגוליות, ערך מנבא חיובי ושיעור הפניות.

מהנתונים עולה כי בדיקת MRI הדגימה שיעורי אבחנה גבוהים יותר של ממאירויות נזופרינגיאליות בהשוואה להערכה אנדוסקופית (36.9 לעומת 25.8 מקרים ל-1000 אנשים, p=0.007), עם זיהוי טוב יותר משמעותית של גידולים בשלב מוקדם יותר (20.9 לעומת 12.3 מקרים ל-1000 אנשים, p=0.020).

שיעור תוצאות שליליות-שגויות היה נמוך יותר משמעותית עם MRI לעומת בדיקה אנדוסקופית (3.0 לעומת 14.9 מקרים ל-1,000 אנשים, p=0.024), כאשר בדיקת MRI הדגימה רגישות גבוהה יותר (93.8% לעומת 65.6%, p=0.007).

בהשוואה לאנדוסקופיה, בדיקת MRI הדגימה סגוליות נמוכה יותר (84.0% לעומת 92.8%, p<0.001) וערך מנבא חיובי נמוך יותר (19.6% לעומת 27.6%, p=0.019).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לאורך תקופה של חמש שנים, בדיקת MRI יחידה עדיפה על הערכה אנדוסקופית לזיהוי גידולים ממאירים בחלל האף והלוע, בפרט גידולים בשלב מוקדם. באלו עם ממצאים חיוביים בבדיקת MRI וביופסיה שלילית, מומלץ מעקב הדוק עם בדיקות סרולוגיות ל-EBV והערכה אנדוסקופית לאורך שלוש שנים.

Cancer, March 2026

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השפעת מעקב פעיל, הקרנות וניתוח על התפקוד הווסטיבולרי, התסמינים הווסטיבולריים ואיכות החיים בחולים עם שוואנומה וסטיבולרית

השפעת מעקב פעיל, הקרנות וניתוח על התפקוד הווסטיבולרי, התסמינים הווסטיבולריים ואיכות החיים בחולים עם שוואנומה וסטיבולרית

מקור: Eur Arch Otorhinolaryngol
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|17/11/2026

מטרת המחקר הערכת השפעתן של שלוש גישות טיפוליות: מעקב פעיל, הקרנות וניתוח, על התפקוד הווסטיבולרי, על התסמינים הווסטיבולריים ועל איכות החיים בחולים עם שוואנומה וסטיבולרית (Vestibular Schwannoma, VS) חד־צדדית

השוואת יעילות מכשירי שמיעה דו־צדדיים לעומת מכשיר שמיעה חד־צדדי בירידת שמיעה הקשורה לגיל: מחקר קליני אקראי

השוואת יעילות מכשירי שמיעה דו־צדדיים לעומת מכשיר שמיעה חד־צדדי בירידת שמיעה הקשורה לגיל: מחקר קליני אקראי

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|08/11/2026

ירידת שמיעה הקשורה לגיל (Age-Related Hearing Loss, ARHL) היא תופעה שכיחה ביותר, המתאפיינת בדרך כלל בירידת שמיעה תחושתית־עצבית, דו־צדדית וסימטרית, בדרגה קלה עד בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

דנ”א גידולי במחזור הדם בסרטן ראש וצוואר; סקירה מהאגודה האמריקאית לראש וצוואר

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|25/09/2026

למרות ההתקדמות בהבנת גידולי הראש והצוואר בעשורים האחרונים, עדיין קיים קושי בזיהוי סמנים ביולוגיים אמינים. עם העלייה בשכיחות סרטן האורופרינקס הקשור לנגיף הפפילומה האנושי (HPV) וסרטן הנזופרינקס הקשור לנגיף אפשטיין־בר (EBV), הופיעו circulating tumor DNA ‏(ctDNA) ו־DNA נגיפי אונקוגני כסמנים ביולוגיים בעלי פוטנציאל מבטיח

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן