דחק ביולוגי ממושך, כפי שנקבע לפי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער, מלווה בעליה משמעותית בסיכון לתסמונת מטבולית ומרכיביה דוגמת היקף מותניים וריכוז טריגליצרידים גבוה, כאשר הקשר עם ריכוז קורטיזון בשיער בולט במיוחד במבוגרים צעירים, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism.
החוקרים מהולנד השלימו מחקר חתך להערכת הקשר בין רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער ובין נוכחות תסמונת מטבולית ומרכיביה ב-1,405 מבוגרים (גיל חציוני של 49 שנים, 73.6% נשים) ממחקר Netherlands Study of Depression and Anxiety.
רמות גלוקוקורטיקואידים (קורטיזול וקורטיזון) בשיער נמדדו באמצעות LC-MS. התוצאים שנבחנו כללו את תסמונת מטבולית ומרכיביה הפרטניים, כולל רמות HDL, ריכוז סוכר בצום ורמות טריגליצרידים; לחץ דם דיאסטולי והיקף מותניים. החוקרים גם בחנו אם גיל המטופלים (עד 49 שנים או 50 שנים ומעלה) השפיע על הקשר בין ריכוז גלוקוקורטיקואידים בשיער ובין תסמונת מטבולית.
מהנתונים עולה קשר הדוק בין ריכוז קורטיזול (יחס סיכויים של 1.27) או קורטיזון (יחס סיכויים של 1.32) בשיער ובין תסמונת מטבולית, כאשר הקשר בין קורטיזון בשיער ובין תסמונת מטבולית הושפע משמעותית מגיל החולה (יחס סיכויים של 0.78, p=0.003).
הקשר בין ריכוז גלוקוקורטיקואידים בשיער ובין תסמונת מטבולית היה בולט יותר במשתתפים צעירים יותר לעומת מבוגרים יותר, הן בהערכת קורטיזול בשיער (יחס סיכויים של 1.52 לעומת 1.20) והן בהערכת קורטיזון בשיער (יחס סיכויים של 1.95 לעומת 1.14).
הנתונים הצביעו על קורלציה חיובית בין רמות קורטיזול וקורטיזון בשיער ובין היקף מותניים ורמות טריגליצרידים; עוד תועד קשר חיובי בין רמות קורטיזול בשיער, אך לא קורטיזון, ובין לחץ דם דיאסטולי (p=0.034) וקשר שלילי עם רמות HDL (p=0.035).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בזיהוי מטופלים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם.
J Clin Endocrinol Metab, June 3, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!