יעילות ובטיחות תרומבוליזה תוך-ורידי לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה (Neurology)

במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי תרומבוליזה תוך-ורידי משמשת לעיתים רחוקות לטיפול במקרים של אירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם אבחנה של מויה-מויה והעדויות תומכות בבטיחות ויעילות התערבות זו במקרים נבחרים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מויה מויה הינה מחלה צרברווסקולארית נדירה והינה גורם סיכון מוכר היטב לאירוע מוחי איסכמי חד. בעוד שתרומבוליזה תוך-ורידית מהווה טיפול מבוסס כנגד אירוע מוחי איסכמי חד, היעילות והבטיחות של התערבות זו בחולים עם מויה-מויה לא נבחנו היטב.

המחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי מבוסס על נתונים ממאגר Nationwide Readmissions Database in the United States לשנים 2016-2021, כאשר החוקרים התמקדו בחולים עם מויה מויה ואירוע מוחי איסכמי חד. חולים שעברו ניתוח מעקף הוצאו מהמחקר. במסגרת המחקר החוקרים התאימו בין חולים לאחר טיפול תרומבוליזה תוך-ורידית ובין חולים דומים שטופלו שמרנית.

תוצא היעילות העיקרי היה שחרור הביתה לטיפול עצמי ותוצאי הבטיחות כללו דימום תוך-גולגולתי ותמותה באשפוז.

מבין 3,050 חולים עם אבחנה של מחלת מויה-מויה ואירוע מוחי איסכמי חד, 214 חולים (7.0%) טופלו בתרומבוליזה תוך-ורידית.

לאחר התאמה בין החולים, בחולים לאחר תרומבוליזה תוך-ורידית תועדו שיעורים גבוהים יותר של שחרור מבית החולים לביתם, בהשוואה לאלו שלא טופלו בתרומבוליזה תוך-ורידית (53.6% לעומת 45.1%, בהתאמה; p=0.045).

לא תועדו הבדלים בין קבוצת טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי ובין קבוצת הביקורת בשיעורי דימום תוך-גולגולתי (7.1% לעומת 10.9%, p=0.58), או בשיעורי תמותה באשפוז (3.8% לעומת 5.3%, p=0.93).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות תרומבוליזה תוך-ורידית לטיפול באירוע מוחי איסכמי חד בחולים עם מויה-מויה. עם זאת, דרושים מחקרים פרוספקטיביים לאישור ממצאים אלו.

Neurology, Feb 11, 2025

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן