מניעת שימוש במסכים לפני השינה משפרת את איכות השינה בפעוטות (JAMA Pediatrics)

הפסקת השימוש במסכים שעה לפני השינה הובילה לשיפור קל באיכות השינה בפעוטות, אם כי להתערבות זו לא הייתה השפעה משמעותית על תפקודי קשב, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics.

המחקר האקראי נועד לבחון את היעילות של התערבות הורית להגבלת זמן מסך בפעוטות בגילאי 16-30 חודשים אשר צפו בטלוויזיה או בסמרטפונים בשעה שלפני שהלכו לישון. מדגם המחקר כל 105 משפחות עם פעוט (גיל ממוצע של 23.7 חודשים; 57% בנים) עם לפחות עשר דקות זמן מסך בשעה שקדמה לכניסה למיטה במשך לפחות שלושה ימים בשבוע.

המשתתפים חולקו באקראי לאחת משלוש קבוצות: התערבות הורית להגבלת זמן מסך, פעילויות מהמיטה בלבד, או ללא התערבות. הורים בקבוצת התערבות הורית להגבלת זמן מסך התבקשו להסיר את המסכים של הפעוטות לפני השינה ולבצע פעילויות חליפיות דוגמת פאזלים או ספרים; אלו בזרוע פעילויות מהמיטב בלבד קיבלו פעילויות דומות ללא כל הוראה אודות הסרת מסכים.

התוצאים שנבחנו כללו משך שימוש במסכים בשעה שלפני הכניסה למיטה, אשר נמדד באמצעות יומן פעילות בשעות שינה, תוצאי שינה לפי מד אקטיגרפיה ומדדי קשב לפי מעקב עיני.

מהנתונים עולה כי זמן מסך לפי דיווח הורים בשעה שקדמה לכניסה למיטה היה קצר יותר משמעותית בזרוע התערבות הורית להגבלת שימוש במסכים, בהשוואה לקבוצה ללא כל התערבות או קבוצת פעילות במיטה בלבד. היענות להתערבות הגבלה הורית של שימוש במסכים הייתה גבוהה, כאשר מרבית המשפחות (94%) דיווחו כי לא נעשה כל שימוש במסך בשעה שקדמה לכניסה למיטה ב-60% ומעלה מהשאלונים היומיים אודות זמן מסך.

בקרב משתתפים בזרוע הגבלה הורית של שימוש במסך לפני השינה תועדה יעילות שינה גבוהה יותר, בהשוואה לשתי הקבוצות האחרות. עם זאת, לא תועדה השפעה משמעותית של הגבלה הורית של זמן מסך לפני השינה על מדדים אובייקטיביים להערכת קשב.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המסר לרופאים ולמטפלים הוא כי זמן מסך בשעות הערב פוגע באופן ישיר באיכות השינה של הפעוטות ויש צעדים בהם ניתן לנקוט בכדי לצמצם את הפגיעה הנ”ל.

JAMA Pediatrics, Oct 21, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

דרגת פתיחה מחדש (Reperfusion) ותוצאים קליניים לאחר שליפה מכנית (Thrombectomy) בחסימת כלי דם בינוניים: נתונים ממחקר ה־ESCAPE-MeVO

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/11/2026

מחקר זה, המבוסס על נתוני ניסוי ה־ESCAPE-MeVO, ביקש לבחון את הקשר בין מידת ההצלחה בפתיחת כלי הדם (דרגת הרפרפוזיה) לבין סיכויי ההחלמה התפקודית של המטופלים.

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

בטיחות של יצירת דלף אנדו־ווסקולרי (צנתורי) לטיפול בהידרוצפלוס בלחץ תקין (NPH): ממצאים ממחקר פרוספקטיבי, רב-מרכזי, בעל זרוע אחת

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery (JNIS)
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/10/2026

הטיפול הסטנדרטי בהידרוצפלוס בלחץ תקין (Normal Pressure Hydrocephalus – NPH) הוא השתלת דלף חדרי־צפקי (VP Shunt) בניתוח נוירוכירורגי פתוח

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן