תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.

מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה להשלמת 15 מחזורי טיפול rTMS, iTBS (או Intermittent Theta Burst Stimulation) או טיפול דמה לאורך תקופה של שלושה שבועות. קבוצה רביעית שימשה כקבוצת המתנה אשר לא קיבלה כל טיפול (22 משתתפים בכל קבוצה).

לאחר שלושה שבועות, החולים בקבוצת ההמתנה השלימו 15 מחזורי טיפול rTMS לאזור ה-SMA.

החולים השלימו הערכה לאחר 3 שבועות, 6 שבועות ו-24 שבועות. שיפור הוגדר כירידה של לפחות 30% מתחילת המחקר במדד Salpêtrière Retardation Rating Scale (או SRSS).

בתום שלושה שבועות, בחולים שטופלו -rTMS דווח על השיפור הגדול ביותר במדד STSS (68%), לאחריו טיפול iTBS (36%), טיפול דמה (32%) וללא-טיפול (18%) (p=0.007).

בקבוצת הטיפול ב-rTMS תועדו שיעורי תגובה גבוהים יותר לאחר שלושה שבועות, בהשוואה לאלו בזרוע טיפול דמה (p=0.03), iTBS (p=0.02) וקבוצת המתנה (p=0.003), כאשר 63% מהחולים בקבוצת המתנה הגיבו ל-15 מחזורי טיפול ב-rTMS לאחר שלושת שבועות התערבות. השיפור המדווח נותר לאורך שישה חודשים.

לא תועדו אירועים חריגים חמורים במהלך תקופת המחקר או המעקב ולא תועדו הבדלים בין הקבוצות במספר אירועים חריגים עם כל טיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על הפוטנציאל הגדול של גרייה מוחית לא-פולשנית למערכת המוטורית. הם קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים במדגמים גדולים יותר.

JAMA Psychiatry, Feb 28, 2024

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

כיווץ כלי דם (וזוספאזם) במהלך טיפול אנדו־ווסקולרי בשבץ איסכמי: גורמים קשורים, השפעה על תוצאים והשפעת נימודיפין תוך־עורקי

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|18/09/2026

במהלך צנתור מוח (טיפול אנדו־ווסקולרי) לשליפת קריש דם בשבץ איסכמי חריף, לעיתים מתרחש כיווץ של כלי הדם (Vasospasm) כתוצאה מהמניפולציה המכנית של הצנתר והמכשור

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

אוטמים מוחיים בטריטוריות מרובות, טיפול נוגד קרישה והישנות לאחר שבץ קריפטוגני: ניתוח תת־קבוצה של מחקר ARCADIA

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|10/09/2026

שבץ קריפטוגני (שבץ ממקור לא ידוע) הוא אתגר טיפולי משמעותי. כאשר בבדיקות הדמיה (כמו MRI) מזוהים אוטמים (מוחיים) ביותר מטריטוריה כלי דם אחת, הדבר מעלה חשד סביר למקור תסחיפי מהלב (Cardioembolism)

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

התערבויות בעורק קרום המוח האמצעי (Middle Meningeal Artery) עבור כאבי ראש עמידים לטיפול: הצורך בניסוי אקראי מבוקר

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|06/09/2026

המאמר דן בגישה טיפולית חדשנית ומבטיחה לכאבי ראש כרוניים ועמידים (כגון מיגרנות קשות או כאבי ראש מקבציים), המבוצעת באמצעות צנתור זעיר־פולשני של עורק קרום המוח האמצעי (MMA)

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מניעה שניונית לאחר שבץ מוחי איסכמי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|01/09/2026

המאמר סוקר את העדכונים האחרונים ואת הגישות הטיפוליות המוכחות למניעת אירוע מוחי חוזר אצל מטופלים שכבר חוו שבץ איסכמי או אירוע מוחי חולף (TIA)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן